תיפח רוחי, זה לקט!
קיבלתי הרבה בקשות להעלות מחדש שירים שהופיעו כאן וירדו, אז העליתי את כולם מחדש והוספתי פה ושם כמה בונוסים, שתהיו מבסוטים.

זאת גם הזדמנות מצוינת לספר לכם על שת”פ חדש שמתגבש עם אתר playlist-online, ובמסגרתו כל השירים שהתפרסמו כאן מופיעים עכשיו גם שם. מה שאומר שתוכלו לשלב אותם בפלייליסטים שלכם וגם להטמיע אותם בכל מיני מקומות אחרים. יאי! מה שעוד יותר מגניב, הוא שפלייליסט אונליין סגרו הסכם עם אקו”ם וכל עניין הזכויות מוסדר. וזה מעולה, כי עכשיו אפשר להעלות אלבומים שלמים בלי קשר לשאלה אם הם יצאו בדיסקים או לא, וכל המגבלות שהיו לי כאן מבחינת זכויות יוצרים בעצם לא קיימות יותר. אז צפו להרבה יותר מוזיקה בפוסטים הבאים ובינתיים, תהנו מהאוסף הנאה של הקטעים מתוך הבלוג שמופיעים כאן יחד עם קישורים לפוסטים הרלוונטיים. אני מתנצל מראש על שמות הקבצים באנגלית, זאת תוצאה של איזו מוגבלות לא ברורה של השרת. אני בטוח שתסתדרו.

העכבישים- סינגל, 1970
cool it
pass away the days

עכבישים ולא ממאדים

רן אלירן וזהר השביעי, מתוך “רן אלירן”, 1969
ישרות
אש בבקעה
בונוס: אשמורת שלישית

אז הוא היה חייב לו

אריאל זילבר, סינגל, 1971
when it’s time

התמהוני

גילה אדרי, מתוך “הנשיקה הראשונה”, 1965
ערב של סתיו
שיקוי האהבה
בונוס: פאף דרקון הפלא
בונוס: התאהבתי במבט ראשון

סיפור חיפאי

שובבי ציון, בהופעה מתוך “12 הנבחרים תשל”א”, 1971
אל תחכי לי
בונוס: מתוך אותו אלבום, שלמה ארצי - להיות לאחרים (בהופעה)

פסיכדליה ארצישראלית

הבמה החשמלית, סינגל, 1968
אהבה מסוג חדש
איזה בוקר נפלא

ירושלים של חשמל

האריות, EP, 1967
מאמא
שובי נא אלי
בונוס: זכרונות

האריה השואג

גבי שושן, מתוך “נער שחור עיניים”, 1973
עין בלי דמעה
רוברט כץ

החולם

שולה חן, מתוך “שלכם, שולה חן”, 1969
כמו אמש
שלושה גמדים

שלכם, אלכס וייס

ז’אן קונפליקט, מתוך “ז’אן קונפליקט”, 1983
(הקטעים מ-83, האלבום מ-88)
different ways
special guest

אורח מיוחד

החלונות הגבוהים, סינגל, 1968
el el israel
anybody needs a lover

זמר נוגה

בצלאל יונגרייז והסברס, מתוך 1967, jerusalem of gold
amer israeli boogie woogie
ho yaldonet

שוק בצלאל

צביקה פיק, מתוך “מה עכשיו”, 1973
אוליביה
שיר לבני השלושים פלוס

השיק של הנריק

cedars, סינגל, 1967
hide if you want to hide
for your information
thanks a lot
undecidedly

רוק פלנגות

דורי בן זאב, מתוך “לימונדה”, 1977
האוטו זז
אני יוצא לרקוד
בונוס: לילה באולפן

עם קצת עזרה מידידי

רבולבר, סינגל, 1969
imagine
i’m down

מסעות אייב בארץ הקודש

ועוד בונוסון אחד לסיום:
הגשש החיוור - כמו אריה וכמו קוף (ניסים אלוני/שלום חנוך, 1970, תסמכו עלי שזה דליקטס).

מחוויר והולך

גלילי מבלוג המיקסטייפים הנהדר press rec & play ביקש ממני לכתוב הקדמונת למיקס משירי הגשש החיוור שהתקין, ומה שיצא בסוף זה הפוסט הזה, שהוא בעצם פוסט דו-בלוגי, שהטקסט שלו כאן אבל המוזיקה - שם. אותי זה משמח במיוחד כי האמת היא שלא תיכננתי בכלל לכתוב על הגשש החיוור. וכשהוא זרק את הרעיון פתאום הבנתי שזה יכול להיות אחלה פוסט. גם כי אני מאד אוהב את הגששים, ותמיד כיף לשמוע אותם, וגם כי יש מה להגיד עליהם בהקשרים שהבלוג הזה נוגע בהם, ויפה פוסט אחד קודם.

הם היו כל כך מהפכנים בחומר הקומי שלהם, ששוכחים ששלישיית הגשש החיוור [מומה, ויקי] היתה גם הרכב קולי גדול. אף אחד משלושתם לא היה זמר יוצא דופן בזכות עצמו, אבל ביחד הם השלימו זה את זה להפליא, ממש כמו שעשו כשלישייה קומית. ובתכניות הראשונות שלהם המוזיקה תפסה חלק יותר מרכזי מבהמשך. התקליט שמתעד את תכניתם הראשונה, למשל, כולו שירים. אז גם בלט הרקע שלהם בתרנגולים בקטעים כמו פנס בודד, אבל הם בפירוש הלכו על כיוון יותר עממי מהלהקה ההיא ושילבו גרסאות לשירים יווניים (מה הוא עושה לה) ומצריים (פלפילו שמבוסס על פריד אל אטרש).

השירים שלהם שאני הכי אוהב באופן אישי הם אלה שהם איפשהו באמצע הדרך בין שיר למערכון, ובמיוחד אלה מהתקופה שבה עבדו עם ניסים אלוני. אי אפשר לתאר את ראשית העבודה שלו עם הגשש בלי להידרש לשירת הבירבור (לחן של גרציאני הגדול שהרבה לעבוד אז עם הגשש) שהוא מופת של כתיבה קומית - מוזיקלית. מאותה תכנית, סינמה גשש, אני מאד אוהב גם את כולם חכמים כולם שכתב ירון לונדון והלחין יאיר רוזנבלום. מה שהתתחיל בשירת הבירבור הגיע לשיא מעט אחר כך כשרוזנבלום ואלוני כתבו יחד את השיר / מערכון קנטטה לשווארמה, מתוך תכנית באותו שם שהלהיט הגדול מתוכה היה יפות יפות אבל היו בה עוד כמה שירים מעולים של אלוני ורוזנבלום כמו בלדה בכחול לשמשון הגיבור וקריזה, וגם את אל תלחץ על הבננה של חיים חפר ודובי זלצר.

אם אני אמשיך להזכר פה בכל שיר של הגשש שאני אוהב זה לא יגמר. עוד לא דיברתי בכלל על מים לדוד המלך; ולא על העבודה שלהם עם נעמי שמר, שהשיא שלה היה בגרסה הראשונה ללו יהי; ולא על השירים שלקחו מאריאל זילבר (בטי בם) ומדני סנדרסון (זאת שמעל המצופה) ואפילו משלום חנוך, שכמו אריה וכמו קוף שהלחין לגששים (לטקסט של אלוני) הוא אחד הקטעים המעניינים והאבודים שלו. אפשר להתרפק פה על השירים לפחות עוד איזה 2,000 מילה, אבל יותר חשוב לדבר על מה שקורה איתם בשנים האחרונות כי המצב לא משהו.

הגששים הם כנראה הרכב הבידור הגדול ביותר שהיה כאן. אבל החומרים שלהם סובלים כבר שנים מטיפול לא הולם ולא מכובד. התקליטים המקוריים, בדרך כלל שניים או שלושה מכל תכנית, לא יצאו בדיסקים בצורתם המקורית אלא בסדרה של לקטים, בלי תיעוד נורמלי וכנראה שגם בלי חלק נכבד מהחומרים עצמם. זה עצוב ומדאיג כי הימים שבהם כל אחד ברחוב היה יכול לזרוק לך חמישה משפטי מחץ של הגשש הולכים ומתרחקים ובסופו של דבר מה שיש בדיסקים זה מה שיזכרו מהם. והדברים נכונים גם לגבי המורשת המוזיקלית של הגששים. הבעיה היא כנראה שהחומרים שייכים לפשנל*, וכמו בדברים אחרים ששייכים לו - תקליטי כוורת למשל - לא היה שום שידרוג לדיסקים הקיימים כבר הרבה שנים (וזה לא שהם לא זקוקים לזה). החומרים של הגשש משוועים לשידרוג כזה, וגם בלי ספק יצדיקו כלכלית את ההשקעה שדרושה בטיפול בהם. קופסה יפה, כל תקליטי הגשש בגרסאות מוקטנות עם כל הארט המקורי, אולי איזה די.וי.די נלווה עם הופעות. יפה, לא? הנה רעיון למנהלי עזבונו של פשנל: קחו שנה ותוציאו לי את זה ליום העצמאות ה-60. יודעים מה, אני מזמין מראש שניים.

הגששים שרים, מיקסטייפ בעריכת גלילי. להאזנה כאן [נגן בדפדפן]

*אגב, אם כבר נדרשנו לפשנל, מומלץ מאד לתפוס את שלושת פרקי הסדרה הדוקומנטרית המרתקת על חייו ופועלו שעשתה בתו, שירילי דשא, עבור הוט. יש ב-VOD בחינם.