אז מה היה לנו שם?

על מצבו הגרוע של קטלוג ההקלטות של הגשש החיוור כבר כתבתי כאן לפני ארבע (!) שנים. הנה הסיפור שוב בקצרה: התקליטים שליוו את עשר תוכניות הגשש לא יצאו מעולם על גבי דיסקים במתכונתם המקורית. מה שיצא במקום הוא סדרת אוספים שלא שמרו על סדר הקטעים המקורי, השמיטו חלק נכבד מהם, וטשטשו את הקשר שבין השירים והמערכונים לבין התוכניות שבהן הופיעו. בחלק מהקטעים בכלל השתמשו בהקלטות מאוחרות ולא במקוריות, וכל העסק נראה חלטוריסטי ולא מכבד את גוף העבודה המדהים באמת של הגשש – הרכב הבידור החשוב ביותר שהיה פה, אם דרושה למישהו תזכורת – שנבנה על פני שלושה עשורים.
אפשר לחשוב על כמה סיבות אפשריות למצב הזה. אחת מהן היא שהיעדרו של מנהל הגשש, אברהם דשא פשנל ז"ל, והאופן שבו מנוהל הארכיון העצום שהותיר אחריו, מונעים או מעכבים טיפול מחודש בחומרים, כמו גם שיחרור של חומרים חדשים שטרם נחשפו (פשנל, כך התגלה בסדרה המצוינת אודותיו, "פשה", ששודרה ביס לפני כמה שנים, היה מתעד כפייתי. כמה חומרי וידאו של הגששים בשיאם שוכבים לדעתכם בעזבונו?). אני מניח שזה קשור גם לעצם ההיקף של החומר. מדובר אחרי הכל בכ-25 תקליטים, קחו או תנו אחד או שניים, ולהוציא מחדש כמות כזאת של חומר, פלוס השקעה בשחזור הארט המקורי ואולי איזה שדרוג צנוע לצליל, זה סיפור די כבד לחברת תקליטים כיום.
באופן פרדוקסלי, דווקא האוסף המשולש של שירי הגשש שיצא לפני כמה שבועות, המוצלח כשלעצמו, רק מרחיק את היום שבו יראה אור מחדש כל החומר המוקלט שלהם. כמו במקרה של בנזין, שיציאת המהדורה הדיגיטלית לשני אלבומיה התעכבה שנים רבות בגלל שבשוק כבר היה אוסף שלה שנמכר היטב, גם כאן התסריט הסביר הוא שחברת התקליטים לא תטרח להשקיע כסף נוסף בגששים כל עוד יש לה מוצר שלהם שנמכר היטב. מה שבאסה.
במקום להתעצבן, החלטתי לעשות מעשה ולפצוח בפרויקט דיגיטציה לאלבומי הגשש שבתקליטייה שלי. הנה שני שירים מתוך שני האלבומים הראשונים, שכוללים שירים ומערכונים מתוכנית הבכורה של ההרכב, "שמחת זקנתי", מ-1964. שניהם לא נכללו באוספי הגשש הקיימים בדיסקים. השיר הראשון, "ספר לי", הוא שיר עממי שמקורו בלדינו, ובוצע בין השאר גם על ידי דרורה חבקין וג'ו עמר. זאת דוגמה טובה לאופי הכללי של התוכנית כולה, שמצד אחד עדיין מחוברת למסורת של "התרנגולים" – ההרכב שבו היו חברים שייקה, פולי וגברי קודם להקמת הגשש החיוור, ושהופק, כמו הגששים, על ידי פשנל – ומצד שני כבר פורצת אותה. אפשר לראות את זה גם בעטיפות שני התקליטים: בראשון (למעלה), נראים השלושה בהעמדה "תרנגולית" קלאסית, ממש עד לשמיטת היד הכאילו-טבעית של שייקה לוי; על עטיפת התקליט השני הם כבר מופיעים בפוזה קומית־אבסורדית כפי שייראו גם על עטיפות כל אלבומיהם הבאים.
גם בפנים נשמרת ההליכה הזאת בין הקטבים: מצד אחד שמירה על מה שעבד בתרנגולים, למשל ב"פנס בודד", הלחן היחיד של ארגוב כאן; מצד שני תפנית חדה מהקו ההוא לעולם חדש של השפעות: שירי אסירים ("עוזי עוזי", "מתי שוב נשתחרר"), שירים מיוון איטליה ("מה הוא עושה לה"), ערבית ("פלפילו" עפ"י פריד אל אטרש). יש פה גם – קצת – רוקנרול. הדבר המסקרן הזה קורה בעיקר בשיר השני שאציג לכם, "מה שיהיה יהיה", שמייצג היטב את האופן שבו נתפסה מהפכת הרוק בישראל בזמן אמת. כמו שציין יואב קוטנר ב"סוף עונת התפוזים" ובמקומות אחרים, הרוק נתפס פה כבדיחה, ורוב האדפטציות המוקדמות שנעשו לו נוצרו כפרודיות על "השגעון החדש". גם הרוקנרול של הגששים מסגיר תפיסה די פרימיטיבית של הרעיון, ופספוס מוחלט של רוחו, ועדיין יש בו חן.

הערה אחרונה: תוויות שני התקליטים נושאות את סמל הד ארצי, ומכאן שיוצרו שם, אבל על עטיפותיהם של שני האלבומים האלה אין אף לוגו של חברת תקליטים. הם הופצו עצמאית על ידי פשנל. זה מחזק את הסברה שהזכויות על המאסטרים – בהנחה שעדיין יש מאסטרים – מצויות בידי יורשיו. מה שמסביר כנראה את הבלגן בקטלוג הגשש שיאללה, באמת הגיע הזמן שנראה אותו מסתדר כבר.

הגשש החיוור – ספר לי
עממי, עיבוד: אריה לבנון
(הורדה)
הוסר לבקשת בעלי הזכויות בחומרי הגשש החיוור

הגשש החיוור – מה שיהיה יהיה
מילים: עמוס אטינגר, לחן: מישל קולומביה, עיבוד: דובי זלצר
(הורדה)
הוסר לבקשת בעלי הזכויות בחומרי הגשש החיוור

הגשש החיוור במועדון הסנטר הכפול, תקליטים 1 ו-2, 1964
שירה: שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, גברי בנאי
במאי: שייקה אופיר
מפיק: אברהם דשא (פשנל)
ניהול מוזיקלי: אריה לבנון


23 תגובות

  1. גבי אמר\ה:

    נפלא וראוי במיוחד להבליט את התקופה המוקדמת המצויינת של "הגשש", מאחר והזכרון הקולקטיבי הצטמצם מזמן לציטוטי "גבעת חלפון".

    עוד משהו קטן שהלך לאיבוד בהעברת קטלוג "הגשש" לדיסקים הוא הכיתוב המשתנה מתחת לתמונתו של פשנל עצמו שהופיעה תמיד בעטיפה האחורית של התקליטים ("המפיק כפי שצולם בדרכו לרמת-גן" וכו'..). כן, זה לא תמיד הצחיק, אבל בהחלט הוסיף חן.

  2. ירון ביטר אמר\ה:

    תודה ערן על עוד פוסט מרתק ומשכיל, אין עוד משהו דומה לאתר שלך בכל הרשת כולה. אתה עושה עבודת קודש והלואי ואיזה פילנטרופ יתחיל לממן אותך כך שהרווח בין הפוסטים יעלה לפעם בשבוע, לו יהי…

  3. עדי אמר\ה:

    אכן בזיון,
    – הגשש זכו בפרס ישראל
    – הוציאו ספר בר מצווה שהוא פריט נדיר לאספנים
    ודור שלם אינו מכיר בכלל את שפת הגששית

  4. אבישי אמר\ה:

    מקסים! תודה רבה.
    "מה הוא עושה לה" הוא שיר איטלקי במקור, לא יווני

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%94

  5. דביר אמר\ה:

    רעיון מעולה! אשמח אם תעלה את כל הקטעים שלא הופיעו בתקלטורים או הופיעו בגרסאות מאוחרות.

  6. אנה סקאנק אמר\ה:

    ערן. תודה על העבודה הנהדרת.
    אני לא מכירה את יורשיו של פשנל אבל
    נדמה לי שמייל פשוט לאחד מילדיו
    גשש שירילי ונועז, או אפילו רק קישור לפוסט הזה
    יכול להדליק שם משהו.
    שוה נסיון
    אוכל לנסות להשיג כתובת מייל אם תרצה.

  7. יעל אמר\ה:

    ערן, תודה
    לדעתי, חלק נרחב מהזכויות לחומר של הגשש נמצא אצל שייקה לוי

  8. אבי צחורי אמר\ה:

    ערן,
    אין לך מושג כמה טוב אתה עושה לי בגולת קליפורניה.
    נהדר שהוצאת כמה עתיקות של הגשש מהבוידים.
    יהיה נהדר אם תעלה לינק ל'הלילה בחצות' ו'אל תגידו בגת Don't talk shtuyot b-New York' שאיני מוצא בשום מקום.
    תודה מראש!

  9. ערן דינר אמר\ה:

    תודה רבה לכולכם. תודה, אבישי, על התיקון.
    אנה, נראה לי שיהיה נחמד להכניס את משפחת דשא לדיון ולשמוע איפה דברים עומדים.
    ולכל מי שביקש חומרים נוספים: אני לא חושב שאעלה לכאן עוד שירים. הכוונה אינה להפיץ חופשי כל מה שיש, אלא להצביע על בעיה ולעורר דיון, ונראה לי שנסתפק בזה.
    אבי, השיר שהזכרת הוא "בלדה בכחול על שמשון הגיבור" מתוך "קנטטה לשווארמה", ונמצא באוסף מס' 9 עפ"י רישומי אקו"ם.

  10. ענת. אמר\ה:

    כל הכבוד לך ערן.
    שירים מאוד מאוד יפים.

  11. תובל אמר\ה:

    יש קבוצה בפייסבוק שנקראת "קבוצה למען הוצאת אלבומי הגשש החיוור מתקליטי הויניל לדיסקים", ושאלו שם את NMC שענו שהם (NMC הד ארצי) מקווים שבהמשך השנה תצא קופסא של כל האלבומים המקוריים. אולי יש תקווה

  12. ערן דינר אמר\ה:

    תודה על העדכון, נקווה שגם ייצא מזה משהו

  13. בן אמר\ה:

    במהרה בימינו אנו.
    תודה 🙂

  14. אייל מרדיו פרימיום להמונים אמר\ה:

    אני גדלתי על שירים ומערכונים של הגשש.
    אבל כן, גם על השירים, והם באמת טובים.
    יופי של פרוייקט – בהצלחה !

  15. חן המדריך אמר\ה:

    ערן, נתת בפטיש בדיוק על המסמר בכואב שתקוע לי בראש כבר שנים. הדיסקים שיצאו לגשש עד כה הם כל כך חלטוריסטים בהפקה, בגרפיקה, בחוסר המידע, בסאונד וב'לוק' הכללי, שזה מקומם. גם המחירים של הדיסקים בחנויות תמיד היו גבוהים מאוד(אותו פטנט כמו הביטלס…) כנראה שלפיתת הברזל של פשנל בכל מה שקשור לגשש (שמעולם לא נראו מערכוניהם בטלוויזיה בזמן אמת, מחשש שלא יגיע קהל להופעות) ממשיכה גם לאחר מותו.

    פוסט חשוב – ונקווה שאכן פיסת ההיסטוריה הענקית הזו תצא לאור במהרה בימינו באופן שמכבד את הגשש, את החומרים ואת הקהל הצמא.

  16. זמר זמר לך אמר\ה:

    ראשית, יישר כוח וכל הכבוד על הכתיבה והאהבה למוסיקה תוצרת הארץ!
    שנית, מצער לראות שהשירים ירדו "לבקשת בעלי הזכויות בחומרי…"

    לפעמים זה מצחיק לראות טיפוס נפוח מועד ויורה לעצמו ברגל, ולפעמים זה עצוב.
    נניח שמישהו אוהב את הגשש והוא מחפש שיר שלא יצא באחד מאוספי
    החלטורה שלהם (שהופקו כאמור ברמה של מזויפים מהתחנה המרכזית הישנה).
    הוא יחפש בגוגל וימצא קודם כל את "הכל מסתובב" או "סטריאו ומונו",
    אשר מעלים קטעים נדירים בלבד ומפנים לרכישה חוקית של קטעים שיצאו באופן רשמי.
    אולם מאחר שאותם שירים נדירים הורדו משם "לבקשת בעלי הזכויות בחומרי…"
    הוא ימשיך לחפש ויגיע לכל אותם אתרים ופורומים רוסיים ששם השיר מופיע חופשי,
    והפלא ופלא, הנה גם כל הדיסקים ה"חוקיים" בחינם וללא שום מגבלה של מונופול אקו"ם!
    כל הדיסקים של שייקה לוי והגששים והרבה אחרים – לגמרי בחינם. נותנים לך, לא תיקח?

    בקיצור, חסימת גישה ליצירה שלא זמינה באופן חוקי היא בגדר צנזורה על אותה יצירה,
    והאינטרנט יודע היום לגמול יפה יפה על ניסיונות לצנזורה. לידיעת בעלי הזכויות…

  17. ערן דינר אמר\ה:

    תודה זמר, וכל האחרים שהגיבו במייל להורדת השירים מהפוסט.

    מה בעצם קרה פה השבוע? ובכן, ביום שני בבוקר קיבלתי מייל משייקה לוי שדרש להוריד לאלתר את שני השירים. בדיסקליימר שמתנוסס על הבלוג הזה מיום הקמתו הצהרתי שזה בדיוק מה שאעשה אם תתקבל בקשה כזאת מבעלי הזכויות בחומרים, ולכן הסרתי את הקבצים מהשרת ואת הקישורים אליהם מהפוסט. גם בלי קשר להצהרת הכוונות של הבלוג, הדרישה של שייקה היא כמובן לגיטימית לגמרי, כמי שמנהל את הזכויות על כל קטלוג הגשש החיוור. אני גם לא חושב שמדובר בהתנהלות נפוחה, אלא סתם בתוצאה של מדיניות קבועה לגבי כל מה שמתפרסם ללא אישור. מוצדקת או לא מוצדקת, זאת כבר שאלה אחרת. מה שברור זה שמבחינת בעלי הזכויות ששייקה מייצג, אין בעצם הבדל בין בלוגים כאלה לבין יוטיוב, או הג'ונגל של אתרי ההורדות הפיראטיים. כל מה שעולה חייב לרדת. די מבאס שכך רואים אותנו, אבל ככה זה.

    אגב, במייל ששלח לי שייקה אמר שמכירות אוסף השירים שיצא לאחרונה יהיו המדד שלפיו יוחלט אם להוציא מחדש את כל האלבומים במתכונתם המקורית. אז בפוסט יש לינק לרכישת האוסף, ואני ממליץ לכולכם לרכוש אותו בהמוניו ומקווה שהוא אכן יימכר היטב ושהחומרים יראו אור. ביקשתי ממנו לשקול שוב את הדרישה להסיר את שני השירים, ואולי לאפשר לנו לפחות להשמיע אותם, אבל בינתיים לא קיבלתי ממנו תגובה. אעדכן אתכם אם תגיע.

  18. מעריצי הגשש החיוור אמר\ה:

    יש משהו ששייקה צריך לקחת בחשבון. ישנם אנשים שכבר שבעו מכל האוספים למינהם של הגשש ומחכים בכליון עיניים שיצאו כבר האלבומים המקוריים. בחנויות התקליטים (יד שניה) יש ביקוש גדול לתקליטים של הגשש. כמעט כל תקליט שמגיע לחנויות האלה נמכר תוך זמן קצר, כי הרבה אנשים רוצים לשמוע את הגרסאות המקוריות (שלא מופיעות על גבי דיסקים) ורובם גם משלמים מחירים גבוהים על כל תקליט, כי קשה להשיג וכולם רוצים, ולכן הם משלמים לא מעט כסף, העיקר שיהיה אפשר לשמוע קצת מהיצירה המקורית של הגשש.
    אחד ממוכרי החנויות האלה אמר פעם שלפני שפולי נפטר היו לו כ-70 תקליטים של הגשש, ולאחר שפולי נפטר אנשים שמו לב שאי אפשר להשיג את הגרסאות המקוריות על גבי דיסקים, כך שנשארו לו רק כמה תקליטים בודדים שנחטפים די מהר, והוא נאלץ להעלות מחירים כי אנשים יודעים שקשה מאוד להשיג את התקליטים האלו.
    ככה היה עם התקליטים של שייקה אופיר. לפני שיצאו על גבי דיסק, המוכר דרש 140 שקל עבור התקליט הראשון שהיה במצב די גרוע, ולאחר שיצא על גבי דיסק, על אותו תקליט במצב חדש לגמרי הוא דרש 30 שקל, כי את כל שלושת האלבומים אפשר לקנות בדיסק במחיר 60-70 שקל עם בונוסים, והוא יכול לדרוש את אותם מחירים גבוהים שדרש לפני יציאת האלבום על גבי דיסק.

    כך יוצא שמוכרי התקליטים בחנויות יד שניה עושים כסף די טוב (כסף ששייקה ובעלי הזכויות לא רואים ממנו אגורה). אז אם לשייקה יש ספק אם יש ביקוש לאלבומים של הגשש אז יש ועוד איך! ובמקום לתת לאנשים אחרים להרוויח, אז הוא יוכל להרוויח מה שמגיע לו, הגשש, שהם חתני פרס ישראל יקבלו סוף סוף את הכבוד שמגיע להם ("אתה תתן לי את הכבוד המגיע לי..") ואנחנו נוכל ללכת לחנויות ולהתענג על היצירה המופלאה של הגששים שבמקום להיות קבורה אי שם בחנויות התקליטים, נוכל לשמוע אותה באיכות מצויינת מהמאסטרים (כמו שעשו ב"שירים רבותי שירים!") ולא מנוגנת מעוד תקליט שרוט שקופץ.

  19. תמר הגינגית אמר\ה:

    ערן, עכשיו שאני רואה את זה בעיניים:
    "הוסר לבקשת בעלי הזכויות"
    אני שוב מתעצב(נ)ת.

    והפוסט מצוין, כרגיל.

  20. קסטה אמר\ה:

    מצאתי באוסף התקליטים המשפחתי תקליט של הגשש בשירי נעמי שמר
    שימו לב שעל העטיפה כתוב "תקליט רציני" (למטה)
    כנראה למען הסר ספק 🙂
    http://twitpic.com/5tkr0m

  21. בועז כהן אמר\ה:

    זה מדהים שההתנהלות ממשיכה להיות כאילו אנחנו עדיין בשנת 1991, ולא ב-2011, ושירים נדירים ותקליטים שלא ניתן להשיג, לא ניתנים (לפחות) להורדה חינם

    מה שייקה לוי עושה פה, בעצם?

    הוא מונע מאנשים שעשויים לגלות את הגשש החיור ומאנשים שהם מעריצים של הגשש החיור (וכבר קנו את כל מה שאפשר לקנות חוקי) את החומרים הנדירים. האחרים. מה ההגיון?

    מי שירצה להשיג את זה, ישיג את זה, באתר זה או אחר. אז למה, אם כבר, לא לאפשר לעשות זאת בבלוג שהוא מלא כבוד ואהבה למוזיקה ישראלית?

    לעולם לא אבין את מערכת השיקולים של האנשים האלה.

  22. מודי אמר\ה:

    קראתי והסכמתי עם כל מילה (יש לי את כל התקליטים המקוריים שלהם והאוסף המבולגן שיצא בדיסקים בעבר הוא פשוט חרפה! זה עוד היה בימי פשנל, אגב, שמסיבותיו שלו לא התעקש אז על אוסף מלא ומסודר וחבל)- הבעייה היא איך לשכנע את בעלי הזכויות להוציא סוף סוף את כל התקליטים על דיסקים (ומה שלא פחות חושב, את החומרים הנדירים יותר שלא יצאו בתקליטים-ויש הרבה כאלה). קניתי את אוסף השירים הנהדר שלהם שיצא השנה ואני מאוד מקווה שעדיין יצא האוסף המלא. אפילו כתבתי לגברי (בדיוק כמו שאמרו ב'מגרש השדים', אשתו היא בת דודה של בת דודה שלי) והוא ענה לי שלצערו אין אפשרות כרגע בגלל שחברות התקליטים לא מעוניינות, מסיבות כלכליות. יש קבוצה בפייסבוק שעומדת להסגר שהוקדשה בדיוק לעניין החשוב הזה וצריך דרכה או בכל דרך אחרת לתמוך בהוצאה המחודשת הזו כי מה שלא יעבור דיגיטציה פשוט לא יעבור לדורות הבאים (אם להיות קצת דרמטי) וגם לא למי שכבר היום אין לו פאטיפון.

  23. מה הוא עושה לך, מריסה? « Noam Uziel: The Music Nudnik אמר\ה:

    […] מפנה לפוסט מתוך הבלוג "זה מסתובב" של ערן דינר שבו סקירה של הקלטות הגשש החיוור המוקדמות, […]

השאר\י תגובה