פוסט אורח: משהו על הקסטה הראשונה של זקני צפת/ אודי שרבני

"קסטה". המילה הזאת לבדה משרה אווירת אבק. קסטה זה מכסה שבור, קסטה זה TDK-D90, קסטה זה לכתוב עם היד את שמות השירים בפונט שקרוי על שמך בלבד, כתב היד שלך; "טיימס ניו אתה". קסטה זה האבק שלך? שיהיה.
ככה זה תמיד מתחיל עם קסטות; מישהו אמר למישהו, מישהו העביר למישהו וזה עובר הלאה. זה כמעט ולא קיים, לשונית, באף מדיום אחר. המקריות הזאת שקשורה לשמועה, לשמועות. זה תמיד היה (ולא יחזור) "הגיעה אלי קסטה". לא תקליט, לא דיסק ולא קובץ mp3. הגיעה אלי קסטה. וככה זה הגיע גם אלי – מחבר טוב שקיבל אותה מאיזה בת דודה מעירוני א. 'זקני צפת'. קסטה.

הזמנים ההם היו עם ריח חדש
לפעמים אתה הולך ברחוב ופתאום מריח משהו שהאף שלך לא היה מורגל אליו. וכמו דמות קומיקס שמובלת אחרי שובל הריח, אתה נכנס לבית ממנו יוצא התבשיל.
נניח, ל"רוקסן".
במבט לאחור, כמו בכל מבט לאחור, כל תקופה נראית כסוף עידן תמימות, אבל נראה שזה מתלבש טוב במיוחד על תחילת שנות ה-90. עירוני א' הייתה אז סיאטל הישראלית, ורוקסן היה ה-מועדון של הרוק הישראלי. כל הלהקות הופיעו שם, כל תחרויות הרוק היו שם, כל ההחתמות נעשו שם וכל הבירות נמזגו שם. וכן, כל הפירפורים של אחרי זה, פירפורי מוות נוסח 'מות התקופה' גם פורפרו שם; מתנגדי הטכנו נצמדו לרמקולים בערבי "מוות לטכנו" שהתקיימו ומיאנו להשלים. אבל לפני זה סיאטל פרחה, תל אביב ביעבעה, ודימויים על חולצות פלאנל הרסו יותר חולצות מכל מכונת כביסה. והיה מאור כהן.
בגלל תחלופות רציניות בכל העמדות, הפכה זקני צפת עם השנים ל"מאור כהן וזקני צפת" (הגירסה האלנבית לאריק ברדון והאנימלס? נניח). אבל בהתחלה בהחלט היתה שם להקה. ארבעה חברים מעירוני א' שאהבו לעשות רעש ולהקליט אותו בטייפ דאבל-קאסט. מאור כהן בשירה, יוני בן טובים על הבס, אורן לוטנברג גיטרה ועדיאל פורטוגלי על התופים. שלא תחשבו- אני חוטא ברומנטיזציה, אין ספק. היו ברוקסן להקות טובות מהם: איפה הילד הצליחו יותר, תערובת אסקוט הושמעו יותר, הקספרים סימפלו, ורעש היו פנטסטיים בדרכם. אבל היה משהו דווקא בזקני צפת שפרץ החוצה בהשפרצה נערית שבדיוק תאמה את הזמנים ההם.

"השיר הבא מוקדש לשחר, שהוא הבן של שמעון, שהוא האבא של צורי מהאולפנים. גם לרינגל, קח, קח, קח"
ההופעות שלהם היו תוהו ובוהו. סטייג' ג'מפינג, פוגו עצבני, סטנד-אפ בין שיר לשיר, ופדאל וואו ווא פתוח עם טראבל תמידי. מגוון השירים לא היה רב, והתבסס על אילתורים ועל שירי הקסטה. לימים היו אלה שירי האלבום הראשון. רובם ככולם שמרו על אותו הצביון של הקסטה. הציטוט שלמעלה בעצם מראה את העניין של הזקנים אז: כמה חברים מבית ספר שמקדישים שיר לחברים אחרים. המהות של להקות רוק'נ'רול צעירות. טוב, חוץ מהקטע של הלתפוס בחורות.

מה עם הקסטה, טוב 'הקסטה'
אווירה של חדר ביתי. טייפ ששמים על שולחן וסופג כל מה שהוא יכול. פידבק מהגיטרה של לוטנברג כמו שכל מתבגר מכיר בזמן שהוא שוכח להנמיך, מפוחית של מאור כהן שהיא כמעט פארודיה על נגינת מפוחית, ומיקרופון עם דיסטורשן.
הקסטה נפתחת עם "ריקי" בהופעה חיה עם זיופי קול ומפוחית, וממשיכה ל"שלמה ארצי" שהולך כך, שימו לב: "יש אהבה שבורחת מבין האצבעות/ אבל האהבה שלך תשאר איתי לעד. אני יודע, זה נכון/ אם את שלי ואת שלך-הכוכבים שבשמיים לעד/ והים והגלים שבו מצחקקים אלינו, את שלי לעד, ואני שלך/ חבובתי ('שומעים' חיוך) אני אוהב אותך, את שלי (מעבר) אז למה שיקרת לי, אמרת לי… ". משם זה ממשיך לרצף של קללות, ומעבר חד ל"שיר חייל" של ארצי.
את "יוסי" שמגיע כאן אתם מכירים מהדיסק הראשון. טועה מי שחושב שהוא מוקדש ליוסי אלפנט. כמו הרבה שירים מהתקופה ההיא גם זה לא היה יותר מתירוץ ללחוץ על פדל הדיסטורשן. משם מעבר ל-Daddy עם הווא ווא של לוטנברג, תופים עם גוון אלקטרוני וצעקה כמו שרק מאור היה יכול לשחרר. כמו שילוב של האוולין וולף וזמר דאת' מטאל.
או-רייט!
משם זה ממשיך ל"מס הכנסה": "רציתי בחורה קיבלתי משטרה, רציתי חומוס קיבלתי טחינה/ רציתי מערכת, קיבלתי ווקמן ידני/ החיים בזבל, החיים ממש זבל- מס הכנסה, ממש משוגעים. מס הכנסה ממש מטורפים, לקחו לי הכל, לקחו את החיים, אבל בעצם החיים טובים" במבטא אמריקאי מאונפף וקצב מונוטני עם סיום של משחקי רמקולים. ופתאום שיר מזרחי – של רון שובל, אני חושב – שעליו רעשים מכוונים ושריקות צורמות, ומיד קטע בשם "מדוע שיקרת" שבו מאור כהן מקריא את הטקסט הבא:
שיר אהבה מאת יוחנן בצלאל, הזמר סמי בוזגלו מתוך הלהיט 'ציפי' יוצא בקסטה חדשה 'שלומית, אני אוהב אותך'. בבקשה, פעם ראשונה ברדיו, בטלוויזיה ובאמצעי התקשורת ובאמצעי המניעה; מדוע שיקרת אמרת לי עז אדום (?), ים השיבולים כיסה את האבק. מדוע? מדוע? אני אוהב אותך כמו ים השיבולים, עץ האקל מחייך לעננים. הכלב של השכן מחרבן לי במרפסת, אני מחליק לחרא ישר לתוך… למה שיקרת שיש לך מחזור אתמול… סולו מפוחית, בבקשה".

אני לא מצטט מהשירים האלה בגלל בשם איזה רומנטיקה אומנותית (כמו שאמרתי- הרומטיזציה היא אחרת, היא לחדוות הנעורים הסופית. האחרונה שהתקיימה בארץ ישראל ולא יעזרו לי פה שום דימויי היפ הופ וליל חישגוזים), אלא על מנת להראות את מה שבעצם כולנו עשינו או היינו עושים כנערים עם טייפ ערוצים, אבל זקני צפת עשו בהרבה חן שהביא להם חוזה הקלטות.

השיר הידוע ביותר בקסטה הוא כמובן "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", שמופיע כאן בגירסת הופעה חיה. הביצוע שלהם לקלאסיקה של אריק ושלום עשה אז הרבה רעש, וסימן רנסאנס ברוק ישראלי. כן. החוצפה לקחת שיר מתקליט מופתי כמו שבלול, ולעשות עליו טייק אוף מחופף שמגיע משום מקום הוא מה שמאפיין יותר מכל את ימי רוקסן של הזקנים; מין עיסה של השפעות שמערבבת בין פעם לעכשיו, ולגמרי מחוברת לעולם לעומת דברים אחרים שקרו כאן בדיליי. בכלל, אם תחשבו על זה שברוקסן הופיעו כמעט מדי ערב להקות עם חולצות של להקות אחרות, תגיעו לאנאלוגיה מאוד פשוטה שהיה פה קיבוץ מאוחד במאני טיים; חולצה של זקני צפת על יובל בנאי בזמן 'מפלצות התהילה' דרך סוניק יות' דרך מאהדאני דרך נירוונה דרך רחוב הברזל ימינה במזלג ואז בצד ימין.

משהו על הערבוב הזה, שלא לומר 'משהו על הערבוב הזה וכו'
מהערבוב הזה מגיעים כל שירי ההתחרעות של הזקנים: בדיחה על "שיר השכונה" של התרנגולים (קטע שכונתי בפני עצמו); ציפי הזונה מרחוב הירקון; שמש המניאק; ג'ון לי הוקר; L.A עם ריף הגיטרה הפנטסטי; ו'דוחף באלנבי' שגם נכנס לתקליט הראשון, מה שמוכיח שגסות יכולה להיות חיננית, אבל רק בהתאם לזמן ומקום. בסך הכל הוא לא פחות קשה מ"רוצה בנות" האווילי של היום.
אבל ימיה של זקני צפת כלהקה קיצונית באמת, כזאת שמשחררת טקסט כמו דוחף באלנבי, לא נמשכו זמן רב, והפריצה שלהם למיינסטרים עם התקליט השני – נו, זה עם שישי שבת – סימנה גם את נטרול העוקץ החתרני שהיה בהם. אחר כך הם הוציאו עוד שני אלבומים: תן לי שלאגר, ותן לי שלאגר 2. יש אמרו שזה היה רק כדי לעמוד בחוזה. אחרים לא אמרו כלום. רוקסן כבר עלה בלהבות המטאפורה המרוקנת, והתקופה כבר הייתה תקופת החומוס בר בקרליבך. זקני צפת החדשים הנמיכו ציפיות, כמעט דווקא, אבל שיחררו שירים שהיו כשלעצמם נהדרים: "כל חיי" המרגש בלי שום ציניות, "צהבת" עם החצוצרה של אריאל זילבר, "תחכה" שמבוצע גם היום בהופעות עם פיטר רוט, וכמובן "זה נכון" עם השורה האירונית; "שיר אחד עם שתי מילים מחר עשרים אלף עותקים" שקורצת ל"שישי שבת".
מאור כהן היה צריך לענות שוב ושוב לשאלות מטופשות כמו "האם אתה משחק, או שזה באמת אתה", וכל דבר חדש שעשה היה צריך לבוא עם הסבר צמוד. לקח לאנשים זמן להבין אותו ולראות שהוא גם זה וגם לא זה, והכל ביחד. אם תראו אותו ברחוב ותגידו לו "בר מצווה חוגגים באולמי שושן", הוא ידע שהייתם שם, אז.

עוד אודי שרבני: משלים בגרויות

ועכשיו לסוכריות. קטעים מהקסטה, מה לעשות, אין. קליפ מאז דווקא יש: זקני צפת עושים את "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" באולפני מימד ב-1991. לא ברור לאיזו מטרה זה צולם, ואם מישהו מכם יודע אז יהיה ממש נחמד אם יאיר את עינינו.

ועוד קצת על התקופה ועל זקני צפת, במה שהפך עם השנים לתיעוד המשמעותי ביותר של ימי רוקסן: הסרט "בעניין הבאסים" שעשה אילן יגודה ב-1991 עבור מבט שני בערוץ 1, או כמו שקראו לזה אז – בטלוויזיה. הנה הוא בשלושה חלקים, בלינקים ולא בהטמעה בדף מהסיבה שלא בא לי לתקוע פה עוד שלוש מסגרות של וידאו: חלק א', חלק ב', חלק ג'


23 תגובות

  1. גיא אמר\ה:

    שמע, זה היה מהנה ומקסים. תודה ענקית.
    לא היה לי מושג צהוב לגבי הקלטת הזאת.
    יש סיכוי לראות airing שלה מעל דפי האתר ?

  2. משהו על הקסטה הראשונה של זקני צפת אמר\ה:

    […] http://mistovev.haoneg.com/30 […]

  3. יואב קוטנר אמר\ה:

    בעניין אולפני מימד 1991
    לקראת יום העצמאות 1991 הוחלט בערוץ 2 הנסיוני להקדיש יום שידורים (ארבע-חמש שעות) להיבטים שונים של התרבות הישראלית בהנחיית יהורם גאון.בכל נושא היה לו סייד קיק שעדכן אותו בנושא ספציפי. אני הייתי אחראי לספר לו על הלהקות החדשות שגיליתי לאחרונה… "זקני צפת", "כרמלה גרוס ואגנר", "באלאגן" ו"איפה הילד". ליהורם גאון המופתע מהצליל הישראל החדש גם הדגמתי איך מעדכנים שיר שלו ושרנו יחד את "בפרדס ליד השוקת" בגרסת פנק של חצי דקה.
    חוץ מזה, זמן קצר אחרי זה היתה לי תכנית בערוץ 2 הנסיוני בשם "קול הפופ" ושם תעדנו עוד כמה שירים של "זקני צפת" בהופעה

  4. לאון פלדמן אמר\ה:

    סחתיין על הפוסט שהרבני, תחזור תחזור.

  5. אהוד בן-פורת אמר\ה:

    חבל שלא הזכרתם שהקסטה הזאת, הראשונה של "זקני צפת" נמכרה בזמנו עם חבילת קונדומים. אני זוכר כמה שהעניין הזה הביך אותי בזמנו, ולומר את האמת עד היום אני לא ממש מבין היתה הכוונה מאחורי זה. באותה תקופה מאור כהן היה בסוף תיכון שלו, במבחני בגרות ואני זוכר שבגלי צה"ל העבירו מופע של "זקני צפת" ועוד כמה להקות, שקראו לערב הזה עד כמה שזכור לי "הצירוף הפראי". למרות שהקהל ביקש מהלהקה עוד ועוד הדרן הוא נאלץ להסתפק רק בכמה, כי למחרת היה למאור את אחד ממבחני הבגרות שלו.

  6. יעל המקורית אמר\ה:

    פוסט מקסים. כל כך הזדהיתי עם הפתיחה על ימי הקסטות – אולי פורמט ההקלטה הגרוע ביותר שידענו, ועם זאת איזה מרחק רגשי עצום יש בינו לבין ה-mp3 של ימינו(ההוכחה הניצחת שבשנים האחרונות איכות המוזיקה לוקחת משום מה צעד אחורה בפורמטים החדשים), שבהיסח דעת מורד, נמחק, נדחף לתיקיה נשכחת בהארד דיסק ונעלם מהזיכרון.

    מצטרפת לגיאחה: יש דרך כלשהי לשמוע את הקסטה ההיא? די אכזרי לעורר את החשק עם פוסט שכזה בלי שום רעש בקצה המנהרה…

  7. ערן מחלו אמר\ה:

    אני זוכר טוב את התקופה, את הקסטה ואת ההופעות הארוכות והמדהימות (3 שעות!) ברוקסן, 1991.

    מאור וחבריו היו רוקדים עם כולם לפני ההופעה את "סמלס לייק טין ספיריט" של נירוונה (ששמעתי פעם ראשונה במועדון ונשמע לי אז כמו דברי אלוהים חיים) ואז עולים לבמה, כשבקהל אושיות כמו יובל בנאי והמשינות שלו, פורטיסחרוף ושות.

    מאור היה עושה חיקויים של דארת' ויידר והרובוטריקים, היה זורק את עצמו (בבוקסר שורטס) בכל רגע אפשרי לקהל, והתור לבמה וממנה לרחבה היה תמיד עמוס (למרות אנשי האבטחה האלימים).

    אגב – עוד משפט שאפשר לזרוק למאור (במלעיל, דהיינו מ-אור) שעשוי בהחלט לגרום לו לחייך בנוסלגיה (ניסיתי, זה עובד): "איפה הריקוד של הקליברים והטולס?!"

    היה תענוג. תודה על האייטם הנוסטלגי.

  8. מתי ג'י אמר\ה:

    הכל נכון מלבד פרט אחד קטן…

    הצליל של הלהקה אמנם רוכך מעט-הרבה, והלהקה גם קיבלה ספוט מיוחד בכמה תכניות של "זהו-זה" (בהן ביצעו קאברים) בשנת 1993 בכדי להכין את הקהל לקראת האלבום השני, שהיה שונה כל כך מהראשון… אבל בהופעות מחוץ לבנייני הטלויזיה הם המשיכו ועוד איך עם החומר וגם הסאונד של האלבום הראשון.

    ידוע אפילו על פעם אחת בה הלהקה הופיעה בפני תלמידי בית ספר בכפר סבא, והנהלת בית הספר אישרה את ההופעה על סמך מה ששמעו ב"זהו זה" ותקליטי השדרים הראשונים שטיפטפו מהאלבום השני, אבל ברגע שמאור וחבריו החלו להתחרע עם חומרים מהאלבום הראשון, ההופעה הופסקה מיד, ולא חודשה.

  9. אורן לוטנברג אמר\ה:

    אודי אחלה כתבה, החזרת אותי 17 שנה אחורה. לכל המודאגים כל החומרים נמצאים כבר על הארדיסק ועברו מיקס חדש ורסטורציה. מה קוראים אותו בשפת המקצוע remastering. מדובר בדיסק כפול שיכיל את רוב החומרים. לדיסק יקראו "הפרוטוקולים של זקני צפת – הקסטות האבודות" והוא ישוחרר מתישהו במהלך 2008. תודה על התענינות ועל התגובות. שלכם זקן צפתי לשעבר . אורן ל.

  10. ערן דינר אמר\ה:

    קוטנר – תודה על השלמת החסר. ואם כבר הזכרת את "קול הפופ" ו"קול הרוק", מה קורה עם החומרים המשובחים שצולמו עבור התכניות האלה? איכשהו זה לא נראה לי כמו רעיון כזה גרוע להוציא איזה לקט שלהם על די.וי.די.

    מתי – כשעבדתי בחינוכית על לקטי "שירים וזהו זה" כללתי בהן גם שירים מפינת הקאברים – הדי מחופפים, יש לומר – של זקני צפת. עכשיו נמצא גם הצדיק שהעלה חלק מהקליפים מהסדרה ההיא ליוטיוב, ובהם את הביצוע של הזקנים ל"היה לנו טוב" של אריק איינשטיין. הנה הוא לפניך:
    http://youtube.com/watch?v=NsYkS2SX_IA

    והנה שאר הקליפים מתוך שירים וזהו זה:
    http://youtube.com/user/zehuze80

    אורן – תודה על החדשות ובהצלחה עם הסולו

  11. מנחם גרנית אמר\ה:

    כרגיל, מחיאות כפיים סוערות על המאמר. אתה מתבזבז. כתוב ספר !
    ובעניין זקני צפת: מעניינת המטמורפוזה שעבר מאור כהן מאז ועד היום ומי יודע מה הוא מכין לנו בעתיד. ולא חסר דבר לחברי הלהקה האחרים. אני זוכר סיטואציה מביכה ביותר. אותי מראיין את זקני צפת בשידור חי ברדיו במהלך מופע הצדעה לשמוליק קראוס בפסטיבל ערד. מצבם הגיאו-פיזי היה כל כך לא מאופס… הם השתמשו במלים הכי גסות שאני מכיר. לא ראו איך הסמקתי…

  12. בועז אמר\ה:

    כתבת יפה מאוד, שרבני.

    ובנוגע לאותה "קסטה" או מה שקרוי "התקליט הראשון של זקני צפת", דעתי קצת שונה משל שאר המגיבים. אני לא מוצא שם (וגם ב-1991 לא מצאתי) איכויות מוזיקליות/טקסטואליות, למעט אותה "השפרצת נעורים".

    יש לי עד היום את החומרים הכי מוקדמים של זקני צפת. חבר טוב שלי (רזי בן עזר) היה מורה בעירוני א', והוא נתן לי לשמוע חומרים של הלהקה. היתה שם התלהבות ואוירת חתרנות (מאוד מאוד תל אביבית), כלשהי, אבל לא שם שום דבר מעבר לזה. ברור היה שיש שם איזשהו סוג של כישרון, אבל הוא לא התמקד. הוא לא הלך לשום מקום.

    עם זאת: ההופעות היו מלהיבות. כן. מאור כהן תמיד היה פרפורמר. אבל מוזיקלית – וזה בסופו של דבר
    ה-עניין – הם לא עשו משהו שיש בו משקל סגולי.

    דווקא ההתפתחות של החברים יותר מעניינת. אורן לוטנברג וגם מאור כהן היו מעורבים בכמה אלבומים עבריים מוצלחים מאוד. הרבה יותר מוצלחים מאותה קסטה בוסרית שנס ליחה מזמן.

    אבל מיתולוגיה היא מיתולוגיה. והיא חלק מהענין שלנו במוזיקה.

  13. אודי שרבני אמר\ה:

    היי
    קודם כל תודה לכולם וכמובן לערן.

    גיא- תודה רבה.

    לאון- תודה רבה (חכה, תן לאנשים קצת להתגעגע)

    אהוד בן פורת- נראה לי שאתה טועה עם הדיסק-קלטת ראסמי הראשון שלהם, לא על הקסטה המחתרתית עליה כתבתי.

    יעל המקורית- תודה גם לך. נהנתי אגב לקרוא אותך ב3 הפוסטים שלך. אז קופץ על המציאה.

    ערן מחלו- נכון, זוכר זוכר. אני חושב שיש גם הקדשת תודה כזאת בדיסק הראשון. ותודה.

    מתי ג'י- הזכרת לי דווקא הופעה אצל דן שילון שהייתה כביכול פתיחה של יום הבוחר אבל מעבר עם פוגו לאיפה דוד.

    לוטנברג- לא, לא, תודה לך…
    כשייצא שמור לי את הראיון איתכם, אה? (אייקון של קריצה וכו')

    מנחם גרנית- תודה. עובדים על זה, על הבזבוז והספר… (למרות שנראה לי שהתכוונת לערן…)

    בועז- מסכים איתך ברב הדברים. אבל הניצוץ, בין אם בהופעה, בין אם בקסטה, או תקליט- עשה את את המשקל הסגולי. הוא הדבר. הוא האחת שתיים שלוש ו.

    קוטנר-
    בהחלט התכנית הזאת הייתה חלק ענק מהדבר הזה, רוקסן והתקופה. יש שם המון קטעים שאני זוכר- אפילו את חטיפי מקס שפוזרו בנון שאלאנטיות על הפסנתר של אריאל זילבר… ובאמת כדאי להוציא אותה לפחות לשידור אינטרנטי או משהו כזה.
    בכל מקרה, ברדיו היו השידוריםבשעה 2 יום אחרי.
    אפילו אני זוכר להקה בשם "עד זוב" עם ריף סטוג'יסטי ושם של שיר "איש תחת גפנו ותחת תענתו"

    יהיה מעניין לעשות סרט על תקופת רוקסן אל מול עכשיו דרך האמנים שהיו שם.

  14. ערן דינר אמר\ה:

    יכול להיות שעשו סרט פולו-אפ ל"בעניין הבאסים" שבדק איפה כל החבר'ה האלה משהו כמו עשור קדימה, או שהזיתי את כל העניין?

  15. ד.ס אמר\ה:

    אכן עשו סרט פולואו אפ, די מביך לטעמי.
    ראו בו את מאור עם אורן ועם רע מוכיח, בין השאר, יחד עם:
    ירונה כספי (רוקרית זועמת בגיל 14 עם להקת כסאח ותקליט מחתרתי בדרך ששונאת את אבא שלה שמת או משהו כזה, אשה צעירה-אך-מפוייסת ודודתית משהו עם תקליט בדרך בפולואו אפ),
    כנסיית השכל (בסרט הראשון בדיוק עברו משדרות ועשו מוסיקה מצוינת שבעוד רגע תפרוץ, בשני הם בהקלטות הדיסק אחרי המעבר האומלל בין מפיקים בדרך למיין מיין מיין סטרים, פלוס רעיון מבוייש במיוחד של יורם חזן),
    החברים של נטאשה (בשעתו עוד גרו ביחד בבית התמחוי בשלמה המלך),
    ראיון עם "פרשן העניין" (נושא המגבעת) אחרי חזרתו בתשובה
    ובטח עוד אחד או שניים.

    האווירה היתה פחות המומה מה"חדשנות" של העניין, אבל עדיין עם הירושלמיות חסרת המעצורים של הערוץ הראשון. הכי לא רוקומנטרי.

  16. ד.ס אמר\ה:

    מה שכן, בתכנית האולפן האמורה של קוטנר ויורם גאון היה רעיון משעשע ואלק-חתרני (כנהוג) של מאור כשהוא הפוך על סולם ועם משקפי שמש שחורים. משעשע כדבעי.
    ומצטרף לקריאה לשמוע את הקלטת. אם היא טובה כמו חצי מהתקליט הראשון אין ספק שיהיה לה ערך יום אחד. אולי אפילו מסחרי (אוזן? מישהו?)

  17. גק"ע אמר\ה:

    הקלטת יצאה בדיסק לפני כמה שנים.

    http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-2673478,00.html

  18. ערן דינר אמר\ה:

    גבע, זה לא זה. אתה מדבר על האלבום הראשון. הקסטה באה קודם.

  19. כרמית אמר\ה:

    ערנצ'וק,

    "בעניין הבאסים" של אילן יגודה יצא ב 1992, בשלהי תקופת נושאי המגבעת… אהבתי אותו מאוד, אפילו שראיתי אותו כמה שנים מאוחר יותר. יש בו משהו בועט, האוירה של המוזיקה של אותן השנים ממש הורגשה בסרט.
    ל"סיקוול" שיצא ב 2001 קוראים "זר במקום מוכר".
    הסרט לא סיפק דרמות מרעישות והכיל הרבה קרוס-קאטינג לסרט הראשון. הסצנה המרשימה יותר בסרט היתה כשיגודה מושיב את תמיר אלברט לראות את החומר המצולם מ 1992 כשהוא לבש שחור, רק מסוג אחר… והבת הקטנה שלו נכנסת באמצע ושואלת אותו מי זה האיש הזה.

    כרמית

  20. בועז אמר\ה:

    טוב, אפשר להתחיל לעבוד על "בענין הבאסים", עשרים שנה אחרי. לא? אפשר לקבוע את מועד השידור לתאריך 1 בינואר 2011. פחות משלוש שנים מעכשיו

    יאללה, לעבודה

  21. ורדית גרוס אמר\ה:

    ועוד נוסיף להסטוריה הקטנה שנבנית כאן – התמונה הדהויה שליוותה את הקסטה ומופיעה למעלה ליוותה גם את הביקורת הראשונה על זקני צפת, של עמית שהם בעיתון חדשות, בעקבות ההופעה הראשונה ברוקסן. עמית חשב שזה מוזר שאנחנו עושים ערב להקות של עירוני א', ושאל אם יש להקה אחת שכדאי לפגוש. יום שלם ניסינו להחליט איפה להפגש, ובסוף, ילדים תל אביבים בתחילת שנות התשעים שכבר חשים בנוסטלגיה עזה לשנות השמונים, בחרנו להפגש על המדרגות של קולנוע דן הסגור. עמית ראיין, וצחק, והצלם צילם, אבל הכתבה המובטחת, שאמורה היתה להתפרסם במוסף "קליפ" כמה ימים לפני ערב הלהקות לא התפרסמה מהעדר מקום.

    אבל אז באה ההופעה הראשונה… ולמרות שבעלי רוקסן רצו להוריד את "זקני צפת" מהבמה, ולמרות שלירון תאני הביט המום מעמדת הדי ג'י וסינן לעברי – "אתם הבאתם את הפוגו לרוקסן", באו הכתבות כמה ימים אחר כך ופיצו על כל האכזבות. בהתחלה עמית שהם בחדשות עם התמונה למעלה, שריגש עד אין קץ כשקרא לזקני צפת "נעורים קולניים", ולמחרת מיכאל רורברגר בהעיר.
    [וכמובן קוטנר, אלילנו ומושיענו, שהסכים לקבל הקלטה נקיה יחסית של "מה אתה עושה" (שהוקלטה לאוסף "החדש") והיה הראשון להשמיע אותה. ימי הקסטות הם גם ימי הרדיו. איפה שהוא, בקופסת נעליים בבית הורי, יש קסטה עם כל ההשמעות הראשונות של "זקני צפת" ומילות ההקדמה שלפניהן…]

  22. יעל המקורית אמר\ה:

    אני זוכרת את ההופעה שמנחם גרנית דיבר עליה במופע המחווה לשמוליק קראוס (פסטיבל ערד 1993). גם שם הם לא חסכו במילים גסות… לצערי קלטת הוידאו שהיתה לי מהמופע נמחקה ברובה עם השנים (נשאר קצת ברי, קצת קספרים). מבחינתי החלק המרגש באותו ערב היה דווקא סחרוף, כשאמר: "יש לי שיר חדש בהשמעת בכורה עולמית! קוראים לו כמה חול כמה יוסי", וכל הקהל מרים גבה: "כמה מה?!".

    הסרט "זר במקום מוכר" היה עייף משהו לטעמי. אולי זו השעה שבה צפיתי בו (אי שם בשעות הלילה הקטנות, בק-טו-בק עם "בעניין הבאסים"), אבל עד כמה שזכור לי היו בו יותר מדי קטעים מהסרט הקודם והיתה בו איזו אווירה עגמומית כללית אחרי היעלמו של תור הזהב של הרוק בתחילת הניינטיז.

  23. אילן קל אמר\ה:

    אנא……..שמוליק קראוס !!! איך אפשר בלי???? מה עם המלך הזה ??? ומה…….מה עם "ידידותי לסביבה"….????!!!! אנא !!! אני מת לזה!!! תודה.

השאר\י תגובה