שלום, וברוכים הבאים ל”זה מסתובב”. שמי ערן ויש ביניכם בטח כמה שזוכרים אותי מפורום מוסיקה עברית של נענע. “זה מסתובב” התחיל שם כפינה של רשימת האזנה שבועית, ובגרסה הנוכחית שלו ילבש צורה קצת שונה. זה בעצם מימוש של רעיון שאני מגלגל כבר תקופה ארוכה, והוא יוצא לפועל עכשיו בעזרתם של כמה אנשים טובים. תודה לכם. מה הולך להיות פה? בעיקר מוזיקה ישראלית ישנה שנעלמה עם השנים מתחת להררי אבק ונשכחה. שירים מתוך תקליטים ותקליטונים מהאוסף הפרטי שלי שלא שרדו את המעבר לדיסקים ומעניינים היום רק אספנים.
האם אני בעצמי אספן? שאלה של הגדרה. יש כל מיני סוגים של אספני תקליטים, ורבים מהם הם טיפוסים די מרתיעים. יש סטיגמה שנקשרת אוטומטית לעיסוק הזה, שהוא אגב נחלתם של גברים כמעט באופן בלעדי, והיא (ויסלחו לי ידידי שמשתייכים בגאון לשבט הזה, אני אוהב אתכם אבל אתם יודעים שזו האמת) שמדובר בחבורת גיקים אנאליים, לעיתים קרובות נוירוטיים, שמתעסקים בפרטים שטותיים כמו צבע ההדפסה על הלייבל בתקליטונים של הביטלס בהדפסות מאוחרות לעומת מקוריות, ולחילופין מה ההבדלים בין מיקס המונו ומיקס הסטריאו באיזה תקליט של הגבעטרון. כל זה במקום לעשות את הדבר המתבקש ולברר בדחיפות מה יש לשפר בחיי המין שלהם. זה צד של האספנות שאף פעם לא עניין אותי יותר מדי ועם זאת, יהיה קשה להכחיש שבאמצע הבית שלי עומדת תקליטייה די נכבדת, זאת אומרת אם אני רוצה ואם לא – אני אחד מהם. אז אולי יהיה נכון יותר לומר שאני אספן של מוזיקה ולא של תקליטים? או שפשוט על הסקאלה של האנאליות הנוירוטית אני יותר קרוב למרכז מאשר לקצה. אולי. בכל אופן, מה שהכי משמח אותי בכל העיסוק הזה הוא למצוא מוזיקה אבודה. אם אלה תקליטים שלא הוסבו לדיסקים מכל מיני סיבות, תקליטונים של להקות נשכחות או שירים שאמנים ידועים הקליטו כפרוייקטים צדדיים ואיכשהו אבדו עם השנים. זה הכיף האמיתי בלאסוף מוזיקה, ואת זה בדיוק אני רוצה לחלוק איתכם כאן.
דבר אחרון לפני שניגשים לעניין שלשמו התכנסנו. הכל פה עוד חדש ובסיסי ודי עירום, מקווה שדי מהר הבלוג יתפוס צורה וקצת יראה יותר כמו בית, בינתיים הוא קצת נראה כאילו הכל פה עוד על ארגזים, אבל זה יעבור. מילה שלי.
ועכשיו לעסק. אחד הנושאים שיחזרו כאן גם בפוסטים הבאים הוא מה שמקובל לכנות “להקות הקצב”. מבחינת חובב הרוק העכשווי בישראל מדובר בחור שחור בתודעה. הלהקות האלה שפעלו במרק הקדמוני של הרוק הישראלי השאירו אחריהן די מעט הקלטות ואפס תיעוד. ולמי שרוצה היום לבדוק איך נשמע הרוק הישראלי בחיתוליו יש מעט מאד אופציות. יש כמובן את שני האוספים של הד ארצי, “רוק ישראלי שנות ה-60″ (שלגמרי לא בטוח שעדיין מופץ), ו”פסטיבל הקצב הישראלי” בגרסה המורחבת של סדרת “בראשית”. אלה שני אוספים טובים שנותנים תמונה לא רעה של הסצינה, אבל יש ביניהם חפיפה מסוימת והם אפילו לא מכסים את כל הלהקות שהקליטו בהד ארצי. עוד מאסט, בעצם בכל תקליטיית רוק בישראל, הוא האלבום של הצ’רצ’ילים ויש גם אוסף די ממצה של האריות. זה פחות או יותר כל המבחר. אבל יש עוד די הרבה הקלטות שלא נכנסו לדיסקים האלו, כמו התקליטון הזה של העכבישים.
העכבישים המקוריים היו הלהקה שבה קיבלה תיקי דיין הזדמנות ראשונה להופיע, עוד לפני הגיוס ו”מי שחלם”. והגיטריסט אבי קרפל, עוד חלוץ נשכח, התחיל שם עם קאברים לצלליות ולביטלס לפני שעבר ל”סגנונות”. ואני זוכר משום מה את קוטנר מספר ב”למרות הכל” שגם במאי הקולנוע יקי יושע היה שם, למרות שזה לא מוזכר במומה, וזה מוזר. בכל אופן הטוויסט האמיתי בסיפור הוא שזו לא הלהקה שמנגנת בתקליטון היחיד של העכבישים, כי קרפל העביר את השם של הלהקה המקורית שהתפרקה ללהקה אחרת בשם חברי הכנסת, שזה שם שולט לא פחות.
אחרי עוד כמה גילגולים, באו הפושטאקים החביבים שאתם רואים כאן (בניגוד למה שנדמה מהתמונה ארז טל הוא לא אחד מהם) והוציאו את התקליטון הזה, לדעתי בסביבות שנת 70′. מה שיש בפנים זה רוק’נרול מאד פרימיטיבי, אולי אחד הדברים הכי קרובים לגארז’ אמיתי שעשו פה. הצד הראשון, Cool It הוא קאבר ללהיט ישן של ה-Quatations, להקת מרסיביט די שולית כנראה. אבל שיר לא רע. בצד השני שיר מקורי, Pass away the days, שכתב והלחין וגם שר אריה סייג, במבטא הכי קורע שתשמעו אי פעם בתקליט ישראלי. כולל שלום חנוך. למרות זאת ולמרות מה שנשמע כמו פאקים בהקלטה אבל יכול להיות גם אפקט שלא עלה יפה, השיר עובד. והוא עובד, כמו כל גראז’ טוב, בזכות הנגינה המחוספסת והחזקה, הפשטות וההתלהבות שעדיין בוקעים ממנו, גם אחרי 36 שנים.
עוד דבר מעניין שקשור לעכבישים הוא שאחד החברים שעברו שם וכנראה מנגן גם בתקליטון הזה היה ג’ון בנקס, מתופף אנגלי מליברפול, בן דורם של הביטלס שהתחיל שם עם ה”מרסיביטס” התגלגל לישראל, ומת בה מסרטן בגיל 45 לאחר שנים של אלכוהוליזם. רזי בן-עזר מספר יפה את סיפורו העצוב של בנקס, “המוזיקאי היחיד בעולם שהספיק בחייו הקצרים לנגן גם עם הביטלס וגם עם בועז שרעבי”.
the spiders – cool it.mp3
[audio:http://mistovev.haoneg.com/files/all/the%20spiders%20-%20cool%20it.mp3]
the spiders – Pass away the days.mp3
[audio:http://mistovev.haoneg.com/files/all/the%20spiders%20-%20pass%20away%20the%20days.mp3]
העכבישים: “Pass away the days / Cool it”, 1970
לייבל: הד ארצי
מספר סידורי: B-45 687
פורמט: 7″ 45 RPM
מיקס: מונו
תתחדש. העיצוב נראה מעולה.
אליפות!
בהצלחה.
איזה יופי 🙂
תתחדש!
1970 נראית כמו הערכה מדוייקת למדי בגלל שהעטיפות לסינגלים של הד ארצי באותה שנה הודפסו כך (נייר כרומו דק ומבריק, הדפסה בצבע אחד בנוסף לשחור), וגם, אין טעם להכחיש, צבע הלייבל של הד ארצי מתאים לתקופה.
צריך פעם להכין רשימה של סינגלים מוכרים לפי הסדר המספרי ואז ניתו יהיה למקם את B-45 687 באופן מדוייק יותר. כשלעצמי אין לי בכלל ספק שרשימה מעין זו יכולה לשפר את חיי המין של כל אחד.
אחחח, טוב לראות אותך שוב על המסך, איש יקר.
סחטיין על היוזמה וכה לחי.
יש רמז נוסף לשנה והוא שתקליטון אחר של הד ארצי, living loving של הצ’רצ’ילים נושא מספר סידורי מאד קרוב – B 45-679, ולגביו ידוע ששנת ההוצאה היא 1970.
תודה רבה לכולכם 🙂
יופי של יוזמה, יופי של פוסט ראשון.
בהצלחה!
יפה מאד!
אני מקווה שתוכל גם לשים שירים של “האריות” שלא נכללו באוסף שלהם שיצא בשנת 96.
אחלה דבר. מזל טוב, ערן.
היי, ערן מנענע! בכלל אין לי זמן לקרוא, רק רציתי להגיד שלום. שלום.
היי, רק רציתי להגיד, כולי התפעלות, מהרעיון וההשקעה
זה נהדר, מה שאתה עושה, שאתה משתף את העולם בידע שלך, ושגם אנשים שלא מבינים כ”כ ולא יודעים כ”כ הרבה, יוכלו לקרוא ולהנות מדברים שלא היו מוצאים בעצמם בלי להתעמק בנושא.
תודה.
ערן
היית חסר ברשת – טוב שחזרת
נראה מבטיח
זולי אמר את זה קודם: טוב לראות אותך שוב מעל דפי הרשת. ובמיוחד בנושא כזה, שאין לו לרוב תיעוד ברשת, ובהיעדר הוצאות חדשות של האלבומים על המדף נשכח ונעלם. מצפה לפוסטים הבאים!
אהלן ! אחלה מקום יש פה ! אוירה חבל”ז – אפשר להביא בגז’ונג חופשי בסיסטמה.
ת’שמע: רק תעלה את יואל לרנר עם השיר הסופר-דופר נדיר “שיר מרזבים” משנת 78 לפורמט MP3 ויחד עימו לא יזיק להרביץ אותה עם…
“שיר המשקפיים” של רוני בראון משנת 69 או “חיץ” של מירי אלוני מ- 81….
תעדכן מה קורה עם זה. אתר מאלוהים חיים בנית פה ! תבורך עיוני !
אביתר.
טוב שאתה פה והפעם לא כדי להיעלם.
התחלה נפלאה, מחכה להמשך.
איזה יופי!!!!
אהבתי !!!
שיהיה המון המון בהצלחה.
לבטח אשוב לבקר פה עוד הרבה.
קודם כל שיהיה הרבה בהצלחה ומברוכ!
אולי בהמשך אנסה לפתות אותך לקנות ממני את אוסף התקליטים למכירה…
כל הכבוד על הרעיון וההשקעה (שבטוח תבוא).
הקלישאה המתבקשת לגבי בלוג שכזה היא: בשביל זה בדיוק הקמנו את האינטרנט.
נראה כמו אחלה בלוג לחזור ולבקר בו. הפוסט הראשון תענוג. שיהיה בהצלחה
איזה כיף.
אמנם אתה מחסל את הריאות שלך בערימות האבק של שנות השישים והשבעים של הרוק הישראלי (שלא לדבר על ארכיון החינוכית), אבל הכל שווה.
כל הכבוד על הההשקעה והיוזמה
האתר שלך בהחלט נראה כמו מקום שיהיה מעניין לבלות בו
בהצלחה ותהנה
(:
ערן, כל הכבוד על היוזמה, האתר והמידע !
אני מקווה שעוד ועוד עכברי ויניל ייצאו מחוריהם עם יהיו עוד בלוגים מושקעים כאלה, הנכתבים בדם נשמתם של אספנים ושרוטים אחרים.
אבקר פה בהמשך, זה בטוח!
שוב תודה, ואגב,רשימה על ההרכב REVOLVER תבורך גם היא… . (רמז המתפרץ לדלת פתוחה ?)
אחלה אתר!!! ברכות –
רק הערה אחת קטנה – הקאבר האלמותי של גילה אדרי – ערב של סתיו, הוא ללהיט האדיר של הביץ’ בויז –
and then I kissed her
שאם אני לא טועה כתב דווקא דניס ווילסון – האח הפחות מוצלח…
ליונציל – אתה דווקא כן טועה, מפני שהביצוע של הביץ’ בויז הוא קאבר לשיר המקורי, בהיפוך מינים (then i kissed her במקום then he kissed me). הסולן בביצוע של הביץ’ בויז הוא אל ג’רדין ולא דניס ווילסון תנצב”ה, שכנראה לא היית מתלכלכך עליו ככה אם היית שומע את אלבום הסולו שלו.
פינגבאק: זה מסתובב » Blog Archive » מסעות אייב בארץ הקודש
פינגבאק: זה מסתובב » Blog Archive » re: מסתובב
מה עם להקת הsingsing (סינגסינג) אמנם לא להקה ישראלית אבל הם היו כאן כמה שנים טובות כך שהם היו כמעט ישראלים הופיעו המון בבריכת גורדון.
מה קרה עם הרצועה השניה, אני תמיד מקבל תשובה שהקובץ לא נמצא?
ירון ליבוביץ’
ירון: העניין סודר