אריה בחורף

התמונה מהעטיפה האחורית של סע לאט, הצילום דווקא מהסט של מציצים - לפחות לפי החולצהיפה בעיני ההצעה של רוגל אלפר לאריק איינשטיין, שיעשה מעשה ג'וני קאש ויקליט אלבומי קאברים לשירים ישראליים מהעשורים האחרונים. לא כי אני חושב שדווקא זה הדבר הנכון לאיינשטיין היום, אלא בגלל שאני, כמו רבים, שותף לתחושה הלא נוחה מהתוצרת של אריק בשנים האחרונות וחושב שהוא זקוק לכיוון חדש ומרענן שיוציא אותו קצת מהשטאנץ. באמת, זה לא נעים. אבל הסכריניות הנוסחתית של "איפה שלא תהיי" לא מבשרת טובות לגבי האלבום החדש. ואיינשטיין שכבר מזמן מדשדש – גם אמנותית וגם במה שאפשר להגדיר כמידת הקשר שלו עם הקהל, דבר שיש לו קשר חד משמעי גם עם מכירות – צריך כנראה לחפש השראה במקומות אחרים, צפויים פחות.
כבר הרבה זמן שכל אלבום חדש של אריק מתקבל, איך נגיד את זה בעדינות, ברגשות מעורבים. איפה היה קו השבר? רבים יציינו את משירי אברהם חלפי כקלאסיקה האמיתית האחרונה שלו (אגב, גם של רכטר, אבל אנחנו לא מדברים עליו עכשיו). זה היה לפני כמעט 20 שנה, ב-1988. ואם מוציאים מהחשבון את תקליטי הילדים הייתי פעם ילד (המשובח כשלעצמו) והאריה, היונה ותרנגולת כחולה (טוב, אך לא באותה מידה), חלפו שבע שנים עד שאריק חזר להקליט חומרים חדשים.
מאז, אחת לשנה שנתיים נוסף עוד שם לרשימה המתארכת של אלבומים שלפעמים עוד התאמצו להבטיח, אבל תמיד קיימו ככה ככה. גם כשקיימו – למשל בשתי גיטרות בס תופים, האלבום הטוב ביותר שלו בעשור הנוכחי – זה היה לכל היותר ברמת הבסדר. ואנחנו הרי מצפים מאיינשטיין להרבה יותר מבסדר. נכון שאפילו ביום רע הוא עדיין שם בכיס את רוב השמנדריקים של היום, ובכל אחד מהאלבומים האלה תמיד נמצאו לפחות שניים שלושה שירים מצוינים. אבל נגיד את זה ככה: רובם לא משתזפים אצלי על הלייזר לעיתים קרובות. בטח לא בתדירות שבה הקאנונים הכבדים של אריק תופסים אוויר על הפטיפון.
על אובדן הרלוונטיות המכמיר של מי שפעם היה האייקון בהא הידיעה של הפופ הישראלי מעידה יותר מכל העובדה שבמשך איזה שנתיים האיש הסתובב פה בלי חוזה בחברת תקליטים גדולה, ובסוף הוציא אלבום בתו השמיני (רגעים, עם פיטר רוט ב-2006). אף אחד – לא חברות תקליטים גדולות כמו הליקון והד ארצי ולא חברות הסלולר, אדוני המדיה החדשים – לא נלחם על האריה הזקן. החדש, כך הבנתי, יצא שוב באן.אם.סי אז כל מה שנשאר זה לאחל לגיא בוקאטי שיפתיע – ולשים על הצלחת משהו טוב מפעם.

בויקיפדיה אומרים על סע לאט מ-74 שהוא "משקף את מצב הרוח הלאומי ששרר בישראל של אחרי מלחמת יום הכיפורים". יכול להיות. אבל אם כבר פוסט משהו, אני מציע לראות אותו דווקא כאלבום הפוסט-לול הראשון של אריק. שני דברים חשובים עשה האלבום הזה: האחד – כאן אריק ניסח את הסגנון שאישי שמזוהה איתו בעצם עד היום. קצת רוק, אבל מעוגל יותר מזה של שבלול; קצת א"י, אבל לא ממש שירי פלמ"ח כמו אלה שבארץ ישראל הישנה והטובה; אלתרמן, גולדברג, וטקסטים של איינשטיין עצמו שרבים מהם מבטאים את אותה סנטימנטליות מדודה שהיא האיינשטייניזם בהתגלמותו.
אבל סע לאט עשה דבר נוסף, לא פחות חשוב. הוא הוציא את איינשטיין מסוג של משבר שאליו נקלע כשחבורת לול הגיעה לסוף הדרך, משהו כמו שנה וקצת קודם. ואני אסביר.
השותפים הכי משמעותיים של איינשטיין מאז 68' היו שלום חנוך והצ'רצ'ילים. אבל בסוף 71', כולם היו בלונדון וביסמין, התקליט הראשון שאריק הקליט בלעדיהם, כבר ניכרים סימני מצוקה. נכון, שם טוב לוי היה שם ותרם לחנים לדון קישוט ושיר אחרי מלחמה, גבריאלוב הלחין את אמא אדמה וחנוך את כמה טוב שבאת הביתה – כולם קלאסיקות איינשטייניות מהליגה הראשונה, אבל שאר התקליט היה ברובו פילרים – קאברים לביטלס, לאלטון ג'ון ולטים הרדין, הקלטה מהופעה של יצאנו אט שנראית פה לגמרי מחוץ לקונטקסט, ואיזה רבע שעה של מערכון חידון התנ"ך (או כמה שזה לא לוקח – בדרך כלל אני לא מחכה לסוף).
כאמור, הדבר הבא שאריק עשה היה לחתוך מהרוק לגמרי ולחזור לשירי תש"ח, ורק בסע לאט הוא איכשהו התאפס וחזר להקליט אלבום שלם וחזק שבאמת יכול לעמוד בשורה אחת עם התקליטים שלו מתחילת העשור. עזרו לו בזה מיקי גבריאלוב, שחזר לעמדת השותף העיקרי שמילא ב"בדשא"; וחיים קריו – גיטריסט מעולה שלא שמעתם מספיק ממנו.
אה, כן. חיים קריו. קשה להמעיט בגודל התרומה שלו לתקליט הזה. איפה היתה הבלדה על זומטי ולבתי, למשל, בלי הסולו שלו? גם הזמן הכפרי הוא דוגמה טובה. באותו הזמן שירי משוררים כבר לא היו דבר חדש בפופ הישראלי, אבל לאריק זה היה כנראה הנסיון הראשון עם טקסט של לאה גולדברג. מיקי גבריאלוב, שגם לו זאת התנסות ראשונה בטקסט שהוא לא פזמון פופ פשוט, הלחין ברגישות ובכשרון והסולו של קריו כאן הוא בין הרגעים היפים ביותר באלבום. אגב, הקליפ לקוח דווקא מתוך הספיישל של חמוש במשקפיים שצולם כשש שנים מאוחר יותר, אבל כמו שאריק הרבה לעשות, מדובר בפלייבק – מה שאומר שחוץ ממיקי גבריאלוב ואיינשטיין עצמו, אין הרבה קשר בין הנגנים שמשתתפים בהקלטה לבין אלה שמופיעים בקליפ, וזה כולל את אלון הלל שמופיע בקליפ למרות שהתופים תופיו של עמי טרייביטש, ואת מורדי פרבר שעושה בכאילו על הסולו של חיים קריו.

לקינוח, עוד שיר מתוך סע לאט, אבל בגרסה טיפה שונה: עיניים גדולות (מילים: איינשטיין, גבריאלוב, זוהר; לחן: גבריאלוב) – שיר הנושא מהסרט (המצוין) באותו שם, שאורי זוהר ביים וגם כיכב בו, ושאריק איינשטיין משתתף בו בתפקיד משנה. יש לשיר הזה גם גרסה שלישית – זאת שמופיעה בסרט עצמו, אבל ההקלטה המעניינת שלפניכם, שמעוטרת גם בתפקיד נחמד של פסנתר חשמלי (אלונה טוראל? נשמע ככה, לפי האדג' הג'אזי, אבל קשה לקבוע בוודאות) לא לקוחה מהסרט וגם אינה זאת שמופיעה בתקליט. היא פשוט הסתלסקה אלי פעם (למתקשים: זה אומר שהורדתי אותה מהאינטרנט), כך שאם תשאלו אותי מה מקור ההקלטה אאלץ להודות שאין לי מושג, אבל מיד אוסיף שזאת לא סיבה מספיק טובה שלא תשמעו אותה.

אריק איינשטיין, מיקי גבריאלוב – עיניים גדולות (גרסה אלטרנטיבית).mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


19 תגובות

  1. זולי אמר\ה:

    אין לי את התקליט מולי, אבל נדמה לי שבזמן הכפרי מנגן גם שלמה ידוב בגיטרות (וגם בעיניים גדולות אאל"ט).
    חיים קריו הוא באמת גיטריסט נפלא, ואפשר להתרשם ממנו ב"שמים". אני לא יודע מה קרה איתו מאז שנות השמונים. האלבום האחרון ברשותי שבו הוא מנגן הוא אלבום הבכורה של מני בגר "רוק תל אביב" שם הוא נותן בראש היטב ובהחלט מעורר געגוע (כולל הריף הבלתי נשכח ב"זה היה ביתי").

  2. גבי אמר\ה:

    "עיניים גדולות" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר שנעשה.
    תרומתו של איינשטיין לכך אינה מסתכמת בשיר הנושא המרגש אלא גם בהופעת משחק חד פעמית. מנקודה זו, ניתן היה רק לרדת.

  3. מתי ג'י אמר\ה:

    חיים קריו חי כבר שנים בארה"ב. יש לו חנות כלי נגינה וחוברות תווים ואקורדים… ודיסקים ישראליים.

    ומה עם איזו גרסת CD משופצת ל"סע לאט"?
    האם באמת יש צורך לרדת על הברכיים לפני איינשטיין בכדי שיסכים לכלול שם קטעים נדירים?

  4. ערן דינר אמר\ה:

    מתי – צודק. כל הקטלוג שלו בפונוקול (ואם כבר, גם זה באן.אם.סי) ראוי לטיפול מחודש, ובעצם לא עבר שום שדרוג מאז שעלה על דיסקים בשנות ה-90. טוב, חוץ משבלול שדווקא קיבל מתיחת פנים לפני כמה שנים. בכל אופן, לא נראה שמשהו כזה עומד לקרות, וחבל.

  5. יוסי אמר\ה:

    לדעתי, גם האלבום המאוייר הראשון (מעשה ידיה של הבת?!) שהציג את האיינשטיין גם כזמר לכל המשפחה ולא רק לשורצי המועדונים וליודעי הדיסקוטקים מה שהוביל אח"כ גם לאהבה פנים רבות לה ולשת"פ עם יוני רכטר.

    בכלל, אם הייתי צריך לדרג את 10 הגדולים של איינשטיין (וזה קשה קשה) עיניים גדולות ללא כל ספק בעשיריה.
    "זה סיפור על בני פורמן שתמיד הלך לו קלף
    היה לו כל מה שאפשר לרצות, והוא רצה יותר…"

  6. ערן דינר אמר\ה:

    זולי – שלמה יידוב לא מנגן באף אחד משני השירים. הוא משתתף רק בסע לאט (גיטרה אקוסטית) ובשיחות דיפלומטיות (חשמלית).

  7. אודי שרבני אמר\ה:

    אוךךך בני פורמן.
    איזה סרט. תודה על השיר, ערן

    השורות הכי אהובות עלי אצל אריק זה ב"אני אוהב אותך היום"
    – אחר כך נשמע תקליט של רנדי ניומן, יש מילים בתוך העטיפה
    – אני אהיה מוכן הרבה לפניך.

    איזה עולם ומלואו במשפטים. הוויה שמועברת באופן מופתי.
    (ועדיין לא ראיתי את אריק…)

    http://www.notes.co.il/sharabani/33423.asp

  8. assafta אמר\ה:

    בעבר כתבתי מספר פעמים ברחבי האינטרנט ש- "סע לאט" בעיניי, הוא האלבום המופלא ביותר של אריק אינשטיין.

    כן, אני מודע לחשיבות של שבלול ופלסטלינה ופוזי וכל השאר, אבל מה לעשות, הוא היחיד שעושה לי את זה ובענק.

    הגיטרות המופלאות של קריו (תקשיבו לליווי הבלתי יאמן ב"עיניים גדולות", "הזמן הכפרי" ובכל שיר אחר), הקול של אריק במיטבו, הלחנים המופלאים של גבריאלוב והטקסטים של כל מי שהוזכר מעלה, יוצרים את ה-אלבום של אריק ואולי אחד האלבומים הגדולים בזמר העברי.

  9. גיאחה אמר\ה:

    אני מצטער, אבל אני חייב לומר שמכל הפוסט הנפלא הזה, הדבר שיחזור אליי באמצע הלילה כשאקום מיוזע ומבוהל הוא האפרו של אלון הלל.

  10. אסף אמר\ה:

    עצוב לי לראות מה שקורה לאריק בשנים האחרונות.
    אבל, אני חייב לחלוק עליך בנוגע ליוני רכטר, מחשבות ואפשרויות (95') הוא, לטעמי, אחד האלבומים הטובים של יוני רכטר, והשירים שהוא הלחין ומסתובבים בכל מיני אלבומים (סימנים-מירון איזקסון, נהר שניר, אבי גרייניק) עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים שלו.

  11. חיים רחמני אמר\ה:

    האלבום החדש של אריק איינשטיין, רק יופץ ע"י NMC, כמו שהקודם רק הופץ ע"י התו השמיני, וזה שלפניו בהד ארצי. אבל ההפקה והזכויות שייכות ללייבל העצמאי של אריק איינשטיין – "אמירדינה".

  12. ערן דינר אמר\ה:

    חיים – תודה שהעמדת דברים על דיוקם.
    אני מניח שזה מחזק את התזה שאיינשטיין היום הוא כבר לא שם שמהלך קסם על מנהלי חברות התקליטים הגדולות.

  13. Yaronimus אמר\ה:

    הבלוג הזה מעולה.
    אני ממש מתענג על כל קטע!

    בבקשה תעשה כתבה על דני בן ישראל (אולי יש לך עוד חומרים שלו? אין איזה בוטלג חנטריש ושש שישיות?)

    ירונימוס

  14. מאיר אמר\ה:

    האלבום החדש הולך להיות הקאמבק של אריק בגדול, אף אחד כאן לא הזכיר את זה אם אני לא טועה. יש שם שירים ונגינה כמו בימים הטובים, רמה גבוהה מאד ודובר רבות בגילוי של אריק יוצר שהוא אנונימי ולא כמו האחרונים שעמם עבד (לא היה לטעמי…) אבל עכשיו כנגד כל הסיכויים, הוא עולה מעלה מעלה. שמעתי שלושה שירים מדהימים אריק נשמע שם כמו בקלאסיקות הכי גדולות שלו. שימחה גדולה..

  15. מאיר אמר\ה:

    האלבום החדש הולך להיות הקאמבק של אריק בגדול, אף אחד כאן לא הזכיר את זה אם אני לא טועה. יש שם שירים ונגינה כמו בימים הטובים, רמה גבוהה מאד ודובר רבות בגילוי של אריק יוצר שהוא אנונימי ולא כמו האחרונים שעמם עבד (לא היה לטעמי…) אבל עכשיו כנגד כל הסיכויים, הוא עולה מעלה מעלה. שמעתי שלושה שירים מדהימים אריק נשמע שם כמו בקלאסיקות הכי גדולות שלו. שימחה גדולה..

  16. איילת אמר\ה:

    מסכימה עם אלפר ודינר לגבי דיסק קאברים בסגנון ג'וני קאש. צריך למצוא את המוסיקאי המעודכן שיוצמד אליו, יבחר איתו את השירים (גם של להקות ומבצעים צעירים). אריק איינשטיין הוא קאש שלנו. לא בביוגרפיה המיוסרת, אבל כן בגודל המיתוס ובאיכות הביצוע.

  17. תומר אמר\ה:

    אני חייב להביע הסתייגות קלה ממה שנכתב על איינשטיין בשנים האחרונות….

    נכון שהחומרים שלו באלבומים האחרונים הם לא בדיוק "שבלול", "סע לאט", "שביר" או אפילו "יש בי אהבה" (אלבום לא רע בכלל, אגב), אבל אני חושב שעצם ההתמדה של אמן בגיל 68 שמוציא כל שנה (!) אלבום חדש לגמרי, שמשתף פעולה עם יוצרים, שמקליט בלי הפסקה וגם אם לא מופיע מקפיד להישאר בשטח זה דבר שראוי להערכה.

    אני בהחלט מסכים שבשנות האלפיים הוא לא הוציא חומרים יותר מדי מהפכניים ומדהימים אבל השאלה שלי היא – הוא באמת צריך?? אמן במעמדו, שעבר כמעט הכל ושינה את המוסיקה הישראלית חייב משהו למישהו?
    למרות ההסכמה שלי על איכות החומרים שלו, יש לי הערכה רבה על הנמרצות של אריק איינשטיין להמשיך וליצור באופן קבוע, וזאת לעומת אמנים בגילו וצעירים ממנו (שלום חנוך, לדוגמה, הוציא אלבום חדש ב2003, ומאז הוציא רק אלבומי הופעות ואוספים…)

    ועוד משהו:
    אני תומך בהוצאות מחודשות של אלבומי איינשטיין מהסבנטיז עם בונוסים נדירים, הקלטות מהופעות וכו'…אני הייתי קונה עכשיו רימסטרים של "בדשא אצל אביגדור", "סע לאט", "האהבה פנים רבות לה", "פלסטלינה" וכן הלאה

  18. זאביק אמר\ה:

    שלום
    מישהו יודע קצת יותר על חיים קריו הגדול , דואר אלקטרוני שלו.

  19. אילן קל אמר\ה:

    לא יודע מה אצלכם…זה אף פעם אולי לא יהיה "זה" אבל, "רגעים" שווה !!! אבל כן, בגדול….מה נהיה??? אני לא מאמין ב"עבודה קשה" בעניין הזה ! זאת אמנות !!! וחייבת איזו רמה לאיש היקר הזה !! חבל על כל הפיספוס !!! אני כבר לא קונה !!! אני לא גנב אבל יש גבול ! אני "מוריד" שיר שניים , שומע , אם שווה קונה . אם לא , לא !

השאר\י תגובה