מחוויר והולך

גלילי מבלוג המיקסטייפים הנהדר press rec & play ביקש ממני לכתוב הקדמונת למיקס משירי הגשש החיוור שהתקין, ומה שיצא בסוף זה הפוסט הזה, שהוא בעצם פוסט דו-בלוגי, שהטקסט שלו כאן אבל המוזיקה – שם. אותי זה משמח במיוחד כי האמת היא שלא תיכננתי בכלל לכתוב על הגשש החיוור. וכשהוא זרק את הרעיון פתאום הבנתי שזה יכול להיות אחלה פוסט. גם כי אני מאד אוהב את הגששים, ותמיד כיף לשמוע אותם, וגם כי יש מה להגיד עליהם בהקשרים שהבלוג הזה נוגע בהם, ויפה פוסט אחד קודם.

הם היו כל כך מהפכנים בחומר הקומי שלהם, ששוכחים ששלישיית הגשש החיוור [מומה, ויקי] היתה גם הרכב קולי גדול. אף אחד משלושתם לא היה זמר יוצא דופן בזכות עצמו, אבל ביחד הם השלימו זה את זה להפליא, ממש כמו שעשו כשלישייה קומית. ובתכניות הראשונות שלהם המוזיקה תפסה חלק יותר מרכזי מבהמשך. התקליט שמתעד את תכניתם הראשונה, למשל, כולו שירים. אז גם בלט הרקע שלהם בתרנגולים בקטעים כמו פנס בודד, אבל הם בפירוש הלכו על כיוון יותר עממי מהלהקה ההיא ושילבו גרסאות לשירים יווניים (מה הוא עושה לה) ומצריים (פלפילו שמבוסס על פריד אל אטרש).

השירים שלהם שאני הכי אוהב באופן אישי הם אלה שהם איפשהו באמצע הדרך בין שיר למערכון, ובמיוחד אלה מהתקופה שבה עבדו עם ניסים אלוני. אי אפשר לתאר את ראשית העבודה שלו עם הגשש בלי להידרש לשירת הבירבור (לחן של גרציאני הגדול שהרבה לעבוד אז עם הגשש) שהוא מופת של כתיבה קומית – מוזיקלית. מאותה תכנית, סינמה גשש, אני מאד אוהב גם את כולם חכמים כולם שכתב ירון לונדון והלחין יאיר רוזנבלום. מה שהתתחיל בשירת הבירבור הגיע לשיא מעט אחר כך כשרוזנבלום ואלוני כתבו יחד את השיר / מערכון קנטטה לשווארמה, מתוך תכנית באותו שם שהלהיט הגדול מתוכה היה יפות יפות אבל היו בה עוד כמה שירים מעולים של אלוני ורוזנבלום כמו בלדה בכחול לשמשון הגיבור וקריזה, וגם את אל תלחץ על הבננה של חיים חפר ודובי זלצר.

אם אני אמשיך להזכר פה בכל שיר של הגשש שאני אוהב זה לא יגמר. עוד לא דיברתי בכלל על מים לדוד המלך; ולא על העבודה שלהם עם נעמי שמר, שהשיא שלה היה בגרסה הראשונה ללו יהי; ולא על השירים שלקחו מאריאל זילבר (בטי בם) ומדני סנדרסון (זאת שמעל המצופה) ואפילו משלום חנוך, שכמו אריה וכמו קוף שהלחין לגששים (לטקסט של אלוני) הוא אחד הקטעים המעניינים והאבודים שלו. אפשר להתרפק פה על השירים לפחות עוד איזה 2,000 מילה, אבל יותר חשוב לדבר על מה שקורה איתם בשנים האחרונות כי המצב לא משהו.

הגששים הם כנראה הרכב הבידור הגדול ביותר שהיה כאן. אבל החומרים שלהם סובלים כבר שנים מטיפול לא הולם ולא מכובד. התקליטים המקוריים, בדרך כלל שניים או שלושה מכל תכנית, לא יצאו בדיסקים בצורתם המקורית אלא בסדרה של לקטים, בלי תיעוד נורמלי וכנראה שגם בלי חלק נכבד מהחומרים עצמם. זה עצוב ומדאיג כי הימים שבהם כל אחד ברחוב היה יכול לזרוק לך חמישה משפטי מחץ של הגשש הולכים ומתרחקים ובסופו של דבר מה שיש בדיסקים זה מה שיזכרו מהם. והדברים נכונים גם לגבי המורשת המוזיקלית של הגששים. הבעיה היא כנראה שהחומרים שייכים לפשנל*, וכמו בדברים אחרים ששייכים לו – תקליטי כוורת למשל – לא היה שום שידרוג לדיסקים הקיימים כבר הרבה שנים (וזה לא שהם לא זקוקים לזה). החומרים של הגשש משוועים לשידרוג כזה, וגם בלי ספק יצדיקו כלכלית את ההשקעה שדרושה בטיפול בהם. קופסה יפה, כל תקליטי הגשש בגרסאות מוקטנות עם כל הארט המקורי, אולי איזה די.וי.די נלווה עם הופעות. יפה, לא? הנה רעיון למנהלי עזבונו של פשנל: קחו שנה ותוציאו לי את זה ליום העצמאות ה-60. יודעים מה, אני מזמין מראש שניים.

הגששים שרים, מיקסטייפ בעריכת גלילי. להאזנה כאן [נגן בדפדפן]

*אגב, אם כבר נדרשנו לפשנל, מומלץ מאד לתפוס את שלושת פרקי הסדרה הדוקומנטרית המרתקת על חייו ופועלו שעשתה בתו, שירילי דשא, עבור הוט. יש ב-VOD בחינם.


11 תגובות

  1. Press REC & PLAY » ארכיון הבלוג » מיקסטייפ 35 - הגששים שרים אמר\ה:

    […] במסגרת שיתוף פעולה שמאוד משמח אותי, תוכלו כעת להמשיך ולקרוא סקירה על פועלם המוזיקלי של הגששים בפוסט תואם בבלוג המצוין של ערן דינר, “זה מסתובב“. המוזיקה פה, הטקסט שם. איזה יופי של אינטרנט! […]

  2. יוסי אמר\ה:

    תזמין גם לי…

    אחד מהרכבים הגדולים שהיו לנו ואכן עדיין לא מוערכים מספיק (אם בכלל) בתחום הקולי.

    "אומרים שמה שלא עושה הזמן, אפילו כסף לא עושה.
    אז תתנהל נכון כמו יומן, כי החיים זה לא חוזה.
    תקום לאט, תשטוף פנים, תצחק, ואל תהיה בכלל לחוץ.
    תשמור תמיד ממהירות מרחק, אל תשתתף בכל מירוץ.
    ואל תקפוץ, זמזם את המנוחה, אל תתרוצץ כמו איזה שד…"
    זמזם את החיים (מ' יוסי בנאי, ל' יאיר רוזנבלום)

  3. לאון אמר\ה:

    אני מזמין גם עותק !

  4. assafta אמר\ה:

    תמיד תהיתי מיהו הקלידן הוירטואוז המנגן ברקע השיר "יפות יפות".

  5. ערן דינר אמר\ה:

    בלי לבדוק אני משער שזה יאיר רוזנבלום.

  6. אמיר אמר\ה:

    ומה עם השיר שלהם על מרקו פולו ? איפה אפשר להוריד אותו ??
    "זה סיפור על מרקו פולו, הנוסע המפורסם,
    זה הגבר מרקו פולו שגילה את העולם.
    כל שנה היה נוסע וחוזר עם סיפורים
    איך הגיע עד להודו איך כבש גם כן את סין…"

  7. צביקה אמר\ה:

    ואיפה "ושני שקי שינה" ?
    כששמעתי את השיר,חשבתי איך לכל הרוחות יכולים
    להכנס שניים לשק שינה אחד ?…

  8. אודי שרבני אמר\ה:

    אכן ביצועים נהדרים יש להם, וביץ' בוייזיות בחלוקה הקולית, וכמובן תמיד נשאר עם המשפט שהתגלגל ברחובות הארץ; "איך השייקה הזה לא הוציא תקליט ונהיה זמר?"

  9. בועז כהן אמר\ה:

    הסרט על פשנל אכן היה מעולה.

    ואני טוען שזה פשע שהתקליטים המקוריים לא יצאו בדיסקים בצורתם המקורית.

    הצרה צרורה הזאת אופיינית גם לאמנים אחרים (יגאל בשן של שנות השבעים, בועז שרעבי "את לי לילה", התקליטים הראשונים של שלמה ארצי).

    חבל שאין כאן מודעות לשמירה ולהנצחה של היצירה במקוריותה. אני מתעב אוספים. מתעב

  10. זה מסתובב » Blog Archive » re: מסתובב אמר\ה:

    […] « מחוויר והולך […]

  11. מודי אמר\ה:

    מסכים לגמרי עם מה שכתבת. זה שלא הוציאו להם הוצאה מלאה של הדיסקים היא פשע (גם הדי.וי.די שיצאו זה פשוט שערוריה).
    למרבה המזל עוד אפשר למצוא תקליטים שלהם בחנויות יד שנייה.
    רק שלא דייקת: לכוורת כן יצאו דיסקים עם כל החומר המקורי פלוב תוספות. עכשיו גם יצאו מחדש התקליטים הראשונים של שלמה ארצי שהוזכרו, אז אולי עוד יש תקווה גם לגששים?

השאר\י תגובה