מסעות אייב בארץ הקודש

פסטיבל הקצב הישראלי. ביום חמישי שעבר בצוותא, לא היה אירוע נטול בעיות. את רוב הביקורת ספגו האריות שעלו לבמה עם לפטופ במקום מתופף ופצחו במבחר קאברים ומחרוזות סיקסטיז שנתנו פיל כללי של חתונה. מצד שני, ככה נראה המופע של האריות בשנים האחרונות. צריך לתת להם את הקרדיט על כך שמכל הלהקות שהתחילו איתם, הם היחידים שעדיין מופיעים פחות או יותר באופן סדיר. אי אפשר היה לקיים ערב שמוקדש לתקופה בלעדיהם, והאופציה ההגיונית היחידה לשלב אותם במופע היתה לתת להם לפתוח את הערב. גם עוזי פוקס שסגר את הערב איכזב בסט קצר מדי, אבל ברגעים היפים, והיו רבים כאלה, עברה תחושה שבאמת היה פה שמח לפני שנולדתי. זה קרה בעיקר בהופעות של שלמה מזרחי, שהציג פאואר טריו מפואר עם אלי טובול (תופים) ואלי טרגן (בס), ניגן מבחר קטעים משובחים של הבמה החשמלית (וכמובן, שני קאברים בלתי נמנעים להנדריקס) ובזו של דני שושן והרכב מכונת הזמן שלו. עם איסר טננבאום מרוקפור שהלם בתופים, הופעת נימוסין של חיים רומנו, ומחיאות כפיים נלהבות מצידו של עמי טרייביטש -מתופף הצ’רצ’ילים המקורי – שישב בקהל. שושן נתן סט מרהיב מחומרים של הצ’רצ’ילים. כצפוי הוא הבריק בעיקר בקטעים “שלו”, כלומר חומרים מתוך תקליטי ג’ריקו ג’ונס שבהם הוא היה הזמר במקור, וקצת חיפף כשנדרש לשירים מהתקליט הראשון ולToo much in love to hear, תקליטון הבכורה של הצ’רצ’ילים שהושר במקור על ידי רוב הקסלי. אבל אחרי שהעיף את תקרת צוותא עם Ethiopia וMare tranquilitatas, באמת שזה קטנוני לבוא אליו בטענות. האיש לא איבד גרם מהעוצמה והדיוק שלו והוא עד היום אחד מזמרי הרוק הגדולים ביותר שלנו. עוד תגובות, תמונות ורכילויות מהבקסטייג’ הצפוף של צוותא תמצאו בפורום ת. פסיכדלית בתפוז וגם אצל גבי, בפוסט שהוקדש למופע.

עוד לא יודעים מה הולך ליפול להם על הראש. ריבולבר על עטיפת התקליטון (קליק להגדלה)לא הלכתי לצוותא רק כדי לבלות, אלא גם למענכם – קוראי זה מסתובב הנאמנים. בעזרתם של אדון מועדון היקר (אף שלא כיבד אותי בערק) ועוזי פוקס, קיויתי אולי לגלות עוד שבב מידע על להקת ריבולבר הבריטית, על התקליטון הבודד שהקליטה בישראל לפני שהתפרקה, ועל אייב אורצ’ובר – קלידן הלהקה ההיא, שנשאר בארץ לאחר פירוק הלהקה, היה חבר בעוזי והסגנונות וכתב מחצית משירי המחזמר קפוץ.

התקליטון הנדיר של ריבולבר הוא פנינת פסיכדליה לא ידועה,שעם השנים צברה מעמד אגדי בקרב אספנים ישראליים. את התקליטון עצמו רכשתי לפני כמה שנים אבל איש לא ידע לומר לי מה בעצם הסיפור האמיתי שמאחוריו. להקה בריטית, לא רעה בכלל, שהקליטה תקליטון אחד ויחיד דווקא בישראל? זה נשמע ביזארי לגמרי. ומה שמוזר עוד יותר הוא שגם כיום, כשניתן באמצעות האינטרנט למצוא מידע כמעט על כל מי שאי פעם הקליט איזה פיפס, אין ברשת ולו מילה אחת על התקליטון או הלהקה. פשוט כלום.

עוזי פוקס לא הוסיף לי הרבה מעבר למעט שידעתי מתוך הביוגרפיה של עוזי והסגנונות במומה, אבל תרם טיפ אחד חשוב – אייב, סיפר, חי כיום בקנדה. חיפוש קצר בגוגל על השם אורצ’ובר בקנדה הוביל אותי ישר למקום הנכון. מה אתם יודעים, לאיש יש אתר. אייב (ב’ רפה) אורצ’ובר, כך התברר, מופיע כיום כפסנתרן וזמר במועדוני לילה, קרוזים וכדומה, ברחבי אמריקה הצפונית. שלחתי מייל מנומס, והוא ענה תוך פחות מיום, מופתע מאד מזה ששמו עדיין מעורר עניין בישראל. למחרת, בעודו שוהה בקריבים במסגרת איזה גיג, הוא התקשר כדי לערוך ראיון טלפוני ארוך ומרתק בו סיפר לי לא רק על ריבולבר אלא גם על ימיו בעוזי והסגנונות, על קפוץ ובכלל על ארבע השנים שבילה כאן. עכשיו, בפעם הראשונה, אני שמח מאד להציג בפניכם את סיפורה המלא והמדהים של להקת ריבולבר, הישר מפיו של האיש.

עזבו אותי, תגורו אתם בבת ים. אייב בימי עוזי והסגנונותאייב אורצ’ובר, ברנש יהודי מלונדון שבכלל היה סטודנט לפיזיקה ולא ממש חשב על קריירה של מוזיקאי, התחיל את דרכו המוזיקלית כגיטריסט חובב ובאמצע שנות ה-60 היה חבר בלהקת סקיפל מקומית. ב-67 הוא קיבל הצעה להצטרף ללהקה חצי חובבנית של חבר’ה יהודים מלונדון. חברי ההרכב היו דיוויד פרנקס בגיטרה מובילה, אלן סטוקמן בשירה וגיטרה, וריימונד מוריס בבס. הם קראו לעצמם האריסטוקרטים וניגנו בלונדון בסופי שבוע, כי לכולם היו עבודות אחרות. אורצ’ובר היה כאמור גיטריסט אבל האריסטוקרטים היו זקוקים דווקא לקלידן ואייב עשה הסבה. ההופעות שלהם התבססו אז בעיקר על קאברים לביטלס וללהקות אחרות מהתקופה כמו ההוליס.

המפנה בסיפורם של החברים החביבים מלונדון הגיע ב-69 כשהקלטה שלהם התגלגלה ארצה והגיעה לאוזניו של נהג מונית בת-ימי, שבפרץ של יזמות החליט להביא אותם לארץ להופעות. זה היה אמור להיות סיפור של כמה שבועות. הרביעייה הגיעה לישראל והשתכנה בדירה בבת ים. עכשיו הם כבר נקראו ריבולבר, שם שבאותם ימים מוכי ביטלמניה היה בו די כדי לעורר עניין. להשלמת ההרכב גויס מתופף ישראלי בשם ניסים כהן. בזמן שהיו כאן הקליטו חברי ריבולבר את התקליטון היחיד שלהם, כשבכסא המפיק יושב סטן סולומון – זמר קנדי שכבר היה בארץ מאמצע שנות ה-60, היה חבר בלהקת קצב חיפאית בשם הסיינטס ובאותו זמן אייש את עמדת הזמר המוביל בצ’רצ’ילים. התקליטון שיצא בהד ארצי כלל שני שירים. בצידו הראשון קטע מקורי בשם Imagine – פנינת פופ פסיכדלי אופייני לאותם ימים שמתאפיין בתפקיד אורגן דומיננטי של אייב. את השיר כתב למעשה אלן סטוקמן, אך הקרדיט על גבי הלייבל ניתן לכל חברי הלהקה, כולל המתופף כהן. בצידו השני של התקליטון הופיעה גרסת כיסוי בלוזית לשיר של הביטלס – I’m down. לזמן מה הכל הלך סבבה. החברים הופיעו והתערו קצת בסצינת הרוק המבעבעת של דרום תל אביב, ואפילו חשבו להישאר קצת. הם לא העלו בדעתם איזו קטסטרופה עומדת ליפול עליהם.

דווקא זוכר אותנו לטובה, אייב אורצ'ובר כיוםבמומה נכתב בקצרה שהלהקה התפרקה לאחר שחבריה נפלו קורבן לשוד מזוין. אייב מתאר זאת כך: “היינו בבית, בדירה בבת-ים. היה אז חבורה של עבריינים שהטילה טרור בשכונה ולילה אחד אחד מהם הגיע אלינו. פתאום פרץ לדירה שודד חמוש, לבוש מדים של חייל, עם גרב ניילון על הראש ותת מקלע ביד. הוא התחיל לצעוק – ‘את הכסף, תביאו את הכסף!’. נכנסנו לפניקה מוחלטת. ממילא לא היה לנו כמעט כסף. מתוך הבהלה רצנו לחדר האמבטיה והתחבאנו שם. השודד ירה דרך הדלת של האמבטיה והרסיסים ניתזו מאריחי החרסינה. דיוויד נפצע ברגל וביד. המסכן מעולם לא התאושש באמת מהמקרה הזה. נצמדנו לרצפה בפחד עד שאחרי כמה דקות נהיה שקט. השודד ברח מהדירה, ובדרכו החוצה נתקל בואן של הלהקה וירה גם עליו. מי שנהג בואן באותו זמן היה טוני פרייס, שגם היה כותב שירים ואחר כך כתב תמלילים לעוזי והסגנונות. התפתח ביניהם איזה עימות ואיכשהו השודד, שהיה כנראה די שלומיאל, הצליח לפספס את טוני ואת כלי הנגינה שהיו בואן אבל ירה לעצמו ברגל. הוא נמלט, מדמם, ומכל מקומות המסתור בעולם הגיע דווקא לדירה שבה שהתה להקה אחרת – העכבישים. שם מצאו אותו השוטרים שפשוט הלכו לפי שובל הדם שהשאיר אחריו”.

האירוע הטראומטי הזה שם קץ לסיפורה של ריבולבר. החברים החליטו לחזור הביתה והלהקה התפרקה. אייב, שדווקא רצה להישאר, עזב את דירת הבלהות ועבר באופן זמני להתגורר אצל המתופף מאיר ישראל. אחר כך גר קצת אצל עוזי פוקס, ולבסוף שכר דירה באיזור התחנה המרכזית יחד עם בחור בשם שאול אילן (יתכן שמדובר בבמאי הקולנוע שאול אילן? אייב לא ידע לומר עליו דבר מלבד העובדה שהוא בנו של פסל נודע). בדיוק אז היה האמרגן דני יצחקי עסוק בהרכבת סופרגרופ על בסיס להקת הסגנונות אותה ניהל מאז הקמתה בסוף 68. להרכב שכלל את מאיר ישראל, הגיטריסט אבי קרפל, ונגן הבס רפי שוורץ צורף עוזי פוקס, שהתבלט כסולן השמנים והרזים והכוכבים החדשים. אייב קיבל הצעה להצטרף להרכב החדש כקלידן, ובסופו של דבר כתב ועיבד את רוב החומר לאלבום של הלהקה החדשה – עוזי והסגנונות. אבל את הסיפור הזה, ילדים, נשמור לפעם אחרת.

Revolver – Imagine.mp3

[audio:https://mistovev.haoneg.com/files/revolver/revolver%20-%20imagine.mp3]


Revolver – I’m down.mp3

[audio:https://mistovev.haoneg.com/files/revolver/revolver%20-%20i’m%20down.mp3]

Revolver – Imagine / I’m down, 1969
לייבל: הד ארצי
מס. סידורי: 45-654
פורמט: 7″ 45 RPM
מיקס: מונו
מפיק: סטן סולומון

תודה רבה למועדון הרוק הישראלי, לעוזי פוקס וכמובן לאייב אורצ’ובר על העזרה בכתיבת הפוסט.

מגניב לכם? למה שלא תצטרפו לרשימת התפוצה של זה מסתובב ויהיה לכם מגניב בכל פעם מחדש?

פורסם בקטגוריה כללי, להקות קצב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

15 תגובות בנושא מסעות אייב בארץ הקודש

  1. מאת גיאחה‏:

    אפילו מדהים יותר מהרגיל, הפעם! הלכת שלושה צעדים קדימה מסקירה וביקורת אל עיתונות חוקרת של ממש 🙂 נפלא!

  2. מאת צפריר‏:

    סחטיין על התחקיר, ויש לציין לטובה גם את זכרונו של אייב.

  3. מאת אביתר רייטר‏:

    פשוט פנינה של יופי שנשתכחה מליבות רבים. אני זוכר מעט השמעות של השיר IMAGINE בגל הקל בתחילת שנות ה-70, לפני המלחמה. הגיע הזמן להעלות לכאן את כל שירי המחזמר “קפוץ” במלואם ולפי הסדר.
    המאמר הפעם מעולה !!! כל הכבוד !!! אביתר.

  4. מאת אביתר רייטר‏:

    ואגב אולי חשוב לא פחות ואף יותר:
    חיימון אלגרנטי ומירי אורן הוציאו בתחילת שנות ה-70′ תקליטון נהדר עם שני שירים נהדרים: “זוג יונים” ו- “האושר הוא אני ואת”. 2 שירים נפלאים שפשוט הלכו לאיבוד וממש-ממש כדאי להעלותם כאן לאחר כל-כך הרבה שנים. אין לי כל ספק שהרבה חברים יהיו מרוצים ופתאום ייזכרו בשירים הקליטים הללו שלא שמעו אותם כל-כך הרבה שנים.
    אני מקווה שאתה תהיה פורץ הדרך בקשר לשירים אלה ולהחזרתם לתודעה המוסיקלית העכשווית בטרם ייעלמו לחלוטין מן העולם. הבלוג כאן הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לעם ישראל בשנים האחרונות ! בברכה,
    אביתר.

  5. מאת לאון‏:

    נהדר, פוסט מעולה, תחקיר משובח ושירים – ממתקים. כל הכבוד ערן.

  6. מאת דניאל אליוף‏:

    ערן, שיחקת אותה בענק!

    אחלה פוסט שבעולם! מעניין בטירוף!

    תמיד ידעתי על סיפור השוד שהלהקה עברה, אך אף פעם לא שמעתי את כל הסיפור לפרטי פרטים. זה היה ממש ממש מצחיק!

    והתקליטון….., אוי התקליטון……., ערן, אולי אתה מוכן למכור לי אותו בבקשה?

    בברכה,

    דניאל.

  7. מאת אורי ב"ש‏:

    תודה, ערן. כרגיל- הפוסט שלך הוא עונג שבת, וכל הכבוד הפעם גם על התחקיר ועבודת הבילוש.
    תוך כדי קריאה נזכרתי באחד מהלחנים האהובים עליי של אייב- “פטיש מפלסטיק” של הדודאים (למילים של דן אלמגור) מתוך אלבומם “העולם בשחור לבן”. שיר פופ סוחף ונפלא, שעד היום אין לי מושג מי הנגנים שנטלו בו חלק. אולי אייב זוכר ?…

  8. מאת ערן דינר‏:

    תודה לכולם.

    לאביתר: אני לא מכיר את התקליטון שהזכרת. אני מכיר שיר אחר של מירי וחיימון מפסטיבל שירי הילדים הרביעי, אם אני לא טועה – “המסיבה של הבובה”.

    לאורי: זה סיפור די משעשע, כשדיברתי עם אייב שאלתי אותו על השיר הזה, והוא לא ידע על מה אני מדבר. ניסיתי לרענן את זכרונו והוא בשום אופן לא זכר שהוא הלחין שיר לדודאים, או בכלל מיהם הדודאים. לבקשתו שלחתי לו את השיר ואני מחכה לשמוע את תגובתו. נראה אם זה מצלצל לו מוכר. לגבי הנגנים בשיר, גם נחום היימן שהפיק את גרסת הדיסק לאלבום לא הצליח לגלות מי השתתף בהקלטה. הדבר היחיד שידוע הוא שהמפיק והמעבד של “העולם בשחור לבן”, שאגב הוא אלבום פשוט מצוין, היה מתי כספי.

  9. מאת אביתר רייטר‏:

    ערן ידידי !
    בהזדמנות ראשונה, אעביר לך את התקליטון כדי שתוכל להעלותו כאן.
    שים לב:
    קיימים שירים ישראלים נהדרים שכדאי לך לשים עלייהם את היד מהר ולהחיותם לפני שיעלמו מהתודעה לחלוטין:
    הנה כמה מהם:
    1. שיר מרזבים – יואל לרנר – 1978. שיר ענק !!!
    2. תנאי – מתי כספי – 1972.
    3. בוני רוז – דני בדרוק – 1978. (דני היה חייל בגל”צ ואת השיר הענק הזה הפיקו דני רובס, דני בדרוק ויואב קוטנר ! פשוט סלואו מחשמל !!!
    4. ענין של עונה – יצחק קלפטר – 1981. הופיע רק באוסף ישראלי משנת 81′ ובתקליט שדרים. קלפטר במיטבו בשיר מעולה זה !!!
    5. יופי של צרות – נפתלי אלטר – 1976. שיר נעים מתוך הסרט. קיים בשתי גרסאות (אחת רגילה ומוכרת מהסרט ושניה במקצב דרום-אמריקאי. ניתן להשגה אצל נפתלי. יש לו בבית את הסרטים המקוריים. שווה מאמץ !
    6. המשקפיים – רוני בראון – 1969. כן,כן, גם המנכ”ל של הליקון היה בעברו זמר ! שיר קליט ונעים מאוד לאוזן !
    7. הים – נאוה ארבל – 1986. יצא רק על תקליט שדרים אך נשמע קצבי ורענן ומלנכולי ביחד כמו במיטב שנות ה-70 ! מומלץ בחום !
    8. לבד – נאוה ארבל, כנ”ל. פיצוץ של שיר עדין ומרגש. יצמרר את כולם !
    9. חייץ – מירי אלוני, מתוך קדם 1981. שיר שהלך לאיבוד אך שווה רגש בצורה עילאית ! יצירת מופת !
    10. כשאתה איתי – רוני. גם נשתכח מלב האומה. עיבוד ולחן מקצועי ביותר של ירון בכר. שווה כל מאמץ !
    11. ראש בעננים – הראלה בר. כנ”ל.
    אלה היו 11 שירים נדירים ביותר שאף לא אחד מהם עלה עד רגע זה על דיסק מסחרי. כל ה-11 יכולים להוות ביחד אוסף נדיר – אולי הנדיר מכולם !
    בהזדמנות אביא נדירים נוספים לתודעת החברים כאן ושוב אומר לך: יישר כח ! אתה עושה עבודת קודש יוצאת דופן ! יודאיקה מוסיקלית חשובה לא פחות מכל סוג אחר של שימור !!!
    אביתר, ירושלים.

  10. מאת ג'וני‏:

    אין עוד מלבדך. תבורך.

  11. מאת המסתובב בטיטו‏:

    כל הכבוד. אין מילים.

  12. מאת אביתר רייטר‏:

    וכמובן אין לשכוח בהזדמנות זו את השיר הקצבי והמיוחד: “התחלה טובה” של הזמרת מילי מירן (רצועה מס’ 1 בתקליטה היחיד משנת 1983) שמזה זמן רב לא הושמע בשום מקום ואשר איננו קיים ברשת להורדה. עד כאן.
    ערן: אם יש איזה תקליט/תקליטון נדיר שאתה מעוניין להעלות כאן, שלח לי מסר ואעשה את המקסימום להעביר אליך.
    הבלוג כאן הוא הטוב והמשובח מכולם !
    אביתר.

  13. מאת הילה גלעדי‏:

    ערן, אני עוקבת אחרי כל כתבה שלך, וזאת הטובה מכולן!!!

    כל הכבוד על התחקיר המעמיק!

    בהערצה,
    הילה

  14. פינגבאק: זה מסתובב » Blog Archive » re: מסתובב

  15. מאת feedback‏:

    חשבתי שבאלבום הראשון של הצ’רצילז סטן סלומון היה הסולן. רוב הקסלי היה גיטריסט מוביל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.