שוק בצלאל

בבלוגו המצוין זכרונות מעוצבים מחדש תהה השבוע גבי טרטקובסקי אם לא הגיע הזמן להקים היכל תהילה למוזיקה הישראלית, בדמות ההיכל האמריקאי שפועל בקליבלנד מאז אמצע שנות ה-80. זה רעיון יפה, אני חושב. ראוי שיהיה לזמר העברי, לא רק לרוק, מוזיאון ראוי לשמו. גם אם ברור שמוסד כזה יעורר ויכוחים אינסופיים על מה ישראלי ומה לא, ומי מיוצג יותר או פחות מדי, ולמה זה נשאר בחוץ ולמה ההוא שיש לו קומבינות בועדה נכנס למרות שלא מגיע לו, ושאר מיני שטויות שאנחנו כבר רגילים אליהן כאן. אז מה, טוב שיתווכחו. חברה מתעצבת זקוקה למקום שבו היא יכולה לנהל את הויכוח על הגדרת תרבותה. אולי, אני מרשה לעצמי פינטוז פראי, ישכון שם מכון מחקר קטן, ויערכו טקסים שנתיים שבהם יתנו כבוד לאלה שבאמת מגיע להם. נו, שיהיו לכולנו חלומות מתוקים כאלה כל לילה.

בצלאל יונגרייז ב-67 על עטיפת אלבום הסולו שלו (קליק להגדלה)אהבתי גם את ההצעה של גבי לכלול את בצלאל יונגרייז בין אלה שיוכנסו אחר כבוד להיכל התהילה הישראלי, הדימיוני בשלב זה. כי אם יש מישהו שבאמת עשה פה רוק'נ'רול כשהכל מסביב עוד היה רק חול וביצות, זה הוא. יתכן שהיו עוד כמה להקות רוק בודדות בישראל כבר בתחילת שנות ה-60, אבל לבצלאל יונגרייז וההדים שמור הכבוד להיות הראשונים שגם הקליטו להיט רוק ישראלי, ובעברית. זה היה ב-63 עם "הו ילדונת". רוקנ'רול פשוט וישיר, הכי בסיסי שאפשר, אבל יוצא דופן גם לעומת דברים שנעשו בישראל בשנים מאוחרות יותר. להקות הקצב, שהתחילו לפעול ברצינות בערך שנתיים אחר כך, כבר שאבו השראה מהביטלס והרוק הבריטי, ובהכללה די גסה אפשר לומר שבעקבותיהן לרוק שלנו היתה תמיד איזו הטיה בריטית. אבל "הו ילדונת" עוד היה מחובר לרוק האמריקאי של שנות ה-50, ונשען יותר על צ'ק ברי מאשר על לנון ומקרתני. זה כיוון שלא היו רבים שהלכו בו ברוק הישראלי, שנברא בעצם כבר בשנים שאחרי הביטלמניה. מהשמות הגדולים של דור המייסדים אולי רק סנדרסון, שספג את מהפכת הרוק ממקור ראשון כשחי כנער בארה"ב, חקר את האזורים האלה. גם גרי אקשטיין, במידה מסויימת.

יואב קוטנר גאל את בצלאל "צל" יונגרייז משכחה מוחלטת ב-98', כשכיבד אותו בזכות לפתוח את הפרק הראשון של סוף עונת התפוזים (צפו בו בקונכיה, באדיבות פרנק), הסדרה הדוקומנטרית המצוינת שלו על תולדות הרוק הישראלי. ברגע מלא קסם, יונגרייז נראה שם עומד בסלון ביתו ונותן ביצוע נרגש להו ילדונת, להיטו הנושן. באותה שנה השיר נכנס גם לאוסף המונומנטלי גדלנו יחד, ומקומו בתמונה הקבוצתית של חלוצי הרוק המקומיים הובטח. החלק שלו בסיפור המקובל של תולדות המוזיקה הישראלית הסתיים, אבל זה לא אומר שבצלאל יונגרייז הפסיק לעשות מוזיקה.

הסברס - הרכב ראשון. מימין ובכיוון השעון: מייק גלייטר, בצלאל יונגרייז, עזרא זהבי, ג'ף סמולי (קליק להגדלה)זמן קצר אחרי "הו ילדונת", שדווקא הצליח לא רע, יונגרייז פירק את "ההדים" ונסע ללמוד באמריקה. בזמן שלמד כימיה בקווינז קולג' בניו-יורק, הוא הקים להקה חדשה, הסברס, עם שני ישראלים נוספים: עזרא זהבי בתופים ושירה, ומיכאל גלייטר בגיטרת קצב ושירה. החבר הרביעי בהרכב היה נגן בס אמריקאי, ג'ף סמולי. הלהקה בילתה כשנתיים בהופעות בכל מיני מקומות של ישראלים וגם הקליטה שלושה אלבומי רוק בעברית ובאנגלית בלייבל Tikva records, שהוא, כמו שתראו מיד, סיפור בפני עצמו.

כשמשתמע משמו, Tikva היה לייבל של מוזיקה יהודית. בעיקר חסידית, חזנות ושירים ביידיש, אבל גם שירי עם ישראליים. אם לא שמעתם עליו מעולם, זה לא מקרה. כבר כמה שנים, מאז שנתקלתי בתקליטים האלה של בצלאל יונגרייז ב"תקווה", שאני מנסה למצוא איזה שבב של מידע על הלייבל הזה, וכלום. והנה עכשיו בזמן הכנת הפוסט, מצאתי את האתר הזה של בחור בשם רון אורנשטיין, ששופך קצת אור על הסיפור (ומצרף, אלוהים יודע מאיפה, קטלוג כמעט שלם של כל תקליטי החברה). הרבה חברות תקליטים קיקיוניות פעלו בתקופה ההיא, אבל בגלל שוק האספנות העכשווי, המסחר העירני בתקליטים והאינטרנט, בדרך כלל אפשר בבירור קצר למצוא מידע כלשהו על הלייבל ותולדותיו. נדיר למצוא חברה שנעלמה כך בלי להותיר זכר. נותר רק לדלות מה שאפשר מתוך המידע המועט על עטיפות התקליטים. כמו פעם.

משרדי הלייבל אפוף המסתורין שכנו בניו יורק, בברודווי מס' 1650. לא רחוק מהבריל בילדינג המפורסם (ברודווי 1619), שהיה מרכז גדול של פעילות בתחום פסי הייצור של הפופ של התקופה. עשרות לייבלים מתמחים הפיקו אז בסיטונות תקליטים זולים לאמנים אלמוניים, בכל ז'אנר אפשרי. Tikva היתה כנראה עוד חברת תקליטים קטנה כזו, שהתמחתה בהפקת תקליטי נישה לשוק היהודי ולישראלים לשעבר. משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70 הופקו בה כ-150 תקליטים, ובהם גם תקליטים בודדים לאמנים ישראליים כמו המלחין והפסנתרן נחום נרדי וסנדק הזמר המזרחי ג'ו עמר. מה לחברת תקליטים שמוציאה תקליטים ביידיש ולגיטרות חשמליות? איך התגלגלו לשם חלוץ הרוק הישראלי ולהקתו? ומיהו בכלל אותו אלן ב. ג'ייקובס ששמו מתנוסס על עטיפות התקליטים, לאן הוא נעלם, והאם היה קיים אדם בשם זה או שמדובר באמת במסווה שנועד להתחמק מתשלום תמלוגים, כמו שמניח אורנשטיין? כל השאלות האלה נותרות בינתיים ללא מענה.

הסברס בהרכב השני: מימין למעלה ובכיוון השעון: משה כצבורג, מייק גלייטר, בצלאל יונגרייז, שמואל גרין (קליק להגדלה)רוק'נרול באמת לא היה חלק מהתפריט הרגיל של Tikva, אבל ב-1967-68 בצלאל והסברס הקליטו שם לא פחות משלושה אלבומים. הראשון והמעניין מכולם, Jerusalem of gold היה מיש-מש מוזר בין קאברים לשירים ישראליים כמו ירושלים של זהב, שיר הפלאפל (במקור של רביעיית איילון, אם כי רבים מכירים אותו כשיר של ניסים גרמה, שחידש אותו בשנות ה-80), זמר נודד וערב של שושנים (אגב, בעיבוד דומה באופן חשוד לזה שהקליט זמן מה קודם לכן אריק איינשטיין בתקליטון שלו עם האיינשטיינים), שירי עם טורקיים ומקסיקניים, וגם שניים מקוריים, שהם אלה שמצורפים כאן במורד הפוסט הזה – ביצוע מחודש להו ילדונת, הלהיט של ההדים שכתב יהודה כרמל, וקטע רוק נוסף בעברית – Amer israeli boogie woogie עליו נכתב על עטיפת התקליט שמקורו "עממי". באותה שנה יונגרייז הקליט גם אלבום כסולן – Folk Rock Israeli Style, ובו, לצד גרסאות ללהיטי פוסט ששת הימים כמו נאצר מחכה לרבין, שארם א-שייך ובאנו למילואים, שני שירים מקוריים נוספים – All the time ו-Will you be mine. לבסוף, הקליט עם הרכב חדש של הסברס אלבום שלישי, בחציו אינסטרומנטלי, ובו כבר לא הופיעו שירים ישראליים או מקוריים אלא רק קאברים לשירים אמריקאיים.

לשלושת התקליטים של בצלאל והסברס בתקווה רקורדז לא היה המשך. בתחילת שנות ה-70 הלייבל התפוגג. יונגרייז עצמו עשה הסבה מקצועית לרפואת שיניים ובילה את רוב השנים מאז בארה"ב. אבל לסיפורינו הפעם דווקא יש סוף טוב. יונגרייז, ששב ארצה בסוף שנות ה-90, נהנה מהכרה מחודשת בעקבות "סוף עונת התפוזים" והגאולה של "הו ילדונת". בקיץ האחרון אפילו שב להופיע עם להקת ליווי חדשה שהוכתרה לצורך העניין כ"ההדים". שככה יהיה לי טוב, יש גם תמונות.

The Sabras – Ho Yaldonet.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sabras – Amer Israeli Boogie Woogie.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sabras, Jerusalem of Gold, 1967
לייבל: Tikva Records
מס. סידורי: T122
פורמט: LP
מיקס: מונו
נגנים: בצלאל יונגרייז (גיטרה מובילה, שירה), עזרא זהבי (תופים, שירה), מיכאל גלייטר (גיטרת קצב), ג'ף סמולי (בס).
מפיק: אלן ב. ג'ייקובס


17 תגובות

  1. פרנק אמר\ה:

    בעיה אחת עם הפרק הראשון של סוף עונת התפוזים: ההקלטה שיש לי חסרה את 5 הדקות הראשונות ולכן דווקא את הקטע הזה שסיפרת עליו אי-אפשר לראות… אנצל הזדמנות זו כדי לקרוא למי שיש לו את הפרק הראשון במלואו, ליצור איתי קשר.

  2. רובי אמר\ה:

    הביצוע ה"דומה באופן חשוד" לאריק איינשטיין אולי לא כל-כך מקרי. במאמר של קוטנר הוא מציין שהמתופף של ההדים ניגן אח"כ עם האיינשטיינים. בלי לחשוד בכשרים, יכול להיות שהוא דאג להעביר כמה פלייבקים אל מעבר לים?

  3. מתי ג'י אמר\ה:

    מה ללהקה עם גיטרות חשמליות ולליבל של תקליטי יידיש? אני מעריך שאם אכן צל יונגר מופיע כיום בישראל, לא תהיה כל בעיה לחלץ מפיו תשובה… בתנאי כמובן שהוא זוכר.

  4. snuggles אמר\ה:

    היי בחורצ'יק, אני לא יודע אם זה בכוונה או לא, אבל נתת את 'כהוגן מאוהב' ולא את Amer israeli boogie woogie. או שזה אותו שיר.
    אחלה פוסט!

  5. ערן דינר אמר\ה:

    snuggles – יש שם באמת בעיה, כי בתקליט יש 13 שירים ועל העטיפה רשומים רק 12. לא רשום שם שיר בשם "כהוגן מאוהב" למרושת שהכי הגיוני שזה באמת השם. בכל אופן בגלל שהשם הזה לא יכול להתאים לא לשיר שלפני (שהוא שיר עם מקסיקני) ולא לזה שאחרי (Israeli medley עם הבה נגילה וכאלה), אני מניח ש-amer israeli boogie woogie זה שם השיר, אבל באמת גם אני לא לגמרי בטוח בזה.

  6. רמי דנון אמר\ה:

    מקווה שיום אחד הסדרה הנ"ל תצא על די.וי.די'ס. בנתיים יש לנו בלוג מצויין שכיף לקרוא. השיר השני הוא ממש נושם פיפטיז, ומעביר את זאת בהמון חן. חן חן.

  7. יאיר י אמר\ה:

    כרגיל, פוסט מרתק!

  8. PopTart אמר\ה:

    שני השירים עשו לי ממש את היום! (וגם לאבא שלי שנתקף בנוסטלגיה עזה)

  9. ערן דינר אמר\ה:

    פופטארט, אני כהוגן מאושר לשמוע 🙂

  10. ישראל אמר\ה:

    השיר אני מאוהב נכתב ע"י אברהם ברושילמנגינה של ג.וויט ובוצע בין השאר גם ע"יישראל יצחקי

  11. טדי אורנשטיין אמר\ה:

    אם כבר מדברים על להקות קצב אז למה לא מוזכרת כאן להקת האריות המפורסמת שהצליחה ובגדול במצעד הבריטי ובכלל בארץ

  12. ערן דינר אמר\ה:

    הנה הלינק לפוסט על התקליטון הראשון של האריות:
    http://mistovev.haoneg.com/11

  13. ד"ר בצלאל יונגרייז אמר\ה:

    נהנתי לקרוא, ותודה לכותב הכתבה.

  14. זה מסתובב » Blog Archive » re: מסתובב אמר\ה:

    […] בצלאל יונגרייז והסברס, מתוך 1967, jerusalem of gold amer israeli boogie woogie ho yaldonet http://mistovev.haoneg.com/files/sabras/thumb-sabras_jerusalem_fc.jpg שוק בצלאל […]

  15. ד"ר בצלאל יונגרייז אמר\ה:

    אם כבר מספרים סיפורים עלי, תדעו שאלן ג"ייקוס אכן היה קיים, ואף היה בן אדם מאד נחמד. הוא שמע את הלהקה שלי במועדון "סברה" במנהטן והציע לי לבוא ולהקליט. דרך אגב כל אחד משלושת האלבומים הוקלט בחופשות הקייץ שלי מלימודי רפואת שניים בפילדלפייה.

  16. רמי אמר\ה:

    מאוד נהנתי לקרוא את הכתבה.
    שמי רמי סדנאי, מייסד להקת "ההדים-1960 " בחיפה. הופעת הרוק הראשונה שלי הייתה: בי"ס "חוגים" בחיפה, פורים…1958 ! אנו התמחנו בעיקר בניגון נעימות של "הצלליות". בשנת 1994 עשינו COMEBACK ומאז אנו מופעים במסגרת העמותה שייסדנו בשנת 2000 :מועדון קליף והצלליות בישראל. התקליטור שלנו: WHEN THE GUITAR RULED נמכר באנגליה וארה"ב.WWW.BLUESLEAF.COM – THE ECHOES .
    רמי – 0522667830

  17. סתם משהו אמר\ה:

    מחפש שיר, כנראה באידיש, שם הלהקה או שם השיר נקרא "רגעי קסם" אינני בטוח מה מהם.

השאר\י תגובה