ארכיב אוקטובר, 2011

חלום אבוד

15 באוקטובר, 2011

בתיכון המקצועי שבו למדתי לא ייחסו חשיבות רבה מדי למקצועות כמו היסטוריה או ספרות, אבל היתה לי מורה אחת לספרות שהאמינה שגם תלמידי מגמת האלקטרוניקה יכולים להרוויח משהו מקצת השכלה כללית, ונהגה לעורר את השיעורים שלה בכל מיני הדגמות והפעלות. יום אחד היא הגיעה לכיתה עם רדיו-טייפ, וקסטה שעליה שתי גירסאות שונות ל"עוד חוזר הניגון" של נתן אלתרמן (שם שנגזר מהשורה הראשונה בשיר, שלמעשה אין לו כותרת, או שכך לפחות נטען כאן). האחת בלחן של נחום היימן ובביצוע חוה אלברשטיין, והשנייה בלחן של נפתלי אלטר שהיום מוכר יותר בעיקר הודות לברי סחרוף, שגאל אותו משיכחה כמעט מוחלטת בסוף העשור הקודם, כשחידש אותו באוסף הראשון בסדרת "עבודה עברית". את הגירסה המקורית של השיר בלחן הזה ביצעה נירה גל.
בעזרת שני הלחנים המאוד שונים האלה המורה שלי התכוונה להמחיש איך אפשר לפרש את השיר של אלתרמן בצורות שונות, והיתה לה גם העדפה ברורה: הביצוע הממלכתי של אלברשטיין העביר לדעתה את רוח השיר בצורה חיה ומדויקת (במיוחד היא התמוגגה מהתנופה הדרמטית ב"והרוח תקום"). לעומתו, הגירסה של נירה גל (שהוקלטה קודם, ב-1975) היתה בעיניה פופית, קלילה וחסר חשיבות. אני חשבתי שהיא מפספסת לגמרי, ושדווקא הכבדות של היימן לא תופסת את השיר טוב כפי שעשה אלטר, שהפך אותו לשיר דרך המנוני וגם עטף אותו בעיבוד מהוקצע ועדכני לאותו זמן. נותרנו חלוקים.
השנים שחלפו מאז לא היטיבו עם חלקה של גל בפופ העברי, או עם הזיהוי שלה עם השיר הנפלא של אלתרמן. עד לחידוש של סחרוף הגירסה שלה נשכחה כמעט לגמרי, ובקושי הושמעה; אחריו הלחן זכה לחיים חדשים, אבל עכשיו כבר היה מזוהה בעיקר עם סחרוף. מנירה גל, שבעיני היא עדיין המבצעת האולטימטיבית של השיר, קצת נגזלה התהילה.
אני מספר לכם את כל זה כי מצאתי בערמת התקליטונים שלי שיר אבוד של נירה גל, שהוקלט שנים אחדות אחרי "עוד חוזר הניגון" לאלבום השני של גל, "זה הזמן" (1978), ואיכשהו לא מצא את דרכו לאחד הדיסקים שהוציאה מאז (אלבומיה המקוריים מעולם לא יצאו מחדש). בעצם גם אני הייתי עלול להחמיץ אותו, כי הוא חבוי בצד ב' של תקליטון שדרים, עם מדבקה חלקה ללא פרטים כלשהם. בצד הראשון של התקליטון נמצא שיר הנושא מתוך האלבום – שכתבו יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום, ושנשמע היום הרבה פחות מעניין. הבי-סייד, שלאחר תחקיר קצר התברר כ"תן לי חלום" שכתבה מירית שם אור, הלחין צביקה פיק ועיבד אלדד שרים, הוא להיט פ'אנק-דיסקו שמנמן וחינני. אני מהמר שפיק גם השתתף בהקלטה. אחרי שתקשיבו לסולו הסינטי הצ'יזי והנהדר שמגיע בערך דקה וחצי לתוכו, אני חושב שתסכימו איתי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


נירה גל – תן לי חלום