ארכיב יולי, 2007

דבש בכוורת

7 ביולי, 2007

נכון שמעתם כבר שלסיפורי פוגי של כוורת היה גלגול מוקדם כאופרת רוק? נכון כששמעתם את זה אמרתם וואי, מעניין איך זה נשמע וכמה חבל שאין את זה בשום מקום? יופי. עכשיו נחשו מי כאן כדי לדאוג לכם. זה בדיוק מה שאתם עומדים לשמוע הפעם.

כוורת בגלגולה הסופי (קליק להגדלה)בעצם תשמעו שני גלגולים מוקדמים של דברים שהובילו לכוורת ולאלבום סיפורי פוגי כמו שאנחנו מכירים אותו. הראשון, הסיפור המחריד על הילד מברזיל, בכלל לא מיוחס לכוורת אלא לדני סנדרסון והשניצלים (איזה שם גדול ללהקה), ומשתתפים בו גם אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין, מנחם זילברמן ודיויד שנן (לימים איש זינגלה). הקטע הזה הוקלט כנראה בסוף 71' כשסנדרסון ושאר החברים בגרעין המייסד של כוורת היו עדיין בלהקת הנח"ל. חוץ מיופי של גיטרות כמו שאפשר לצפות מסנדרסון יש פה כ-15 דקות של נונסנס אופייני סביב סיפור תולדותיו הממש לא עקרוניות של דימיטרי דמיקולו, הילד המגעיל מברזיל. שני שירים מכאן התגלגלו אחר כך לאלבומי כוורת: אוכל ת'ציפורניים, והמגפיים של ברוך. לצידם עוד כמה קטעי קישור מוזיקליים ועוד קטע שלא התגלגל מפה לשום מקום – המנון הילד מברזיל. הנה גם הטקסט המלא של היצירונת הזאת, באדיבות פלפל מפורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה בתפוז.

הקטע השני הוא כבר הדבר האמיתי. אופרת הרוק סיפורי פוגי היא אולי לא ממש טומי מקומי, אלא אוסף של שירים שמחוברים ביניהם בקשר עלילתי רופף מאד, אם אפשר לקרוא לזה עלילה. הסיפור הוא על פוגי ששב מביקור ביפן, וחבריו שבאים לבקר אותו מתעניינים רק במתנות שהביא להם, חוקרים כמה עלה כל דבר ובאופן כללי עולים לו על העצבים עד שהוא מוכן אפילו לשלם רק שילכו. אורכה של האופרה בגרסה המוקלטת הוא קצת פחות מחצי שעה ותמצאו בה לא מעט שירים מוכרים של כוורת. הטוב מהם, לדעתי, הוא הגרסה ללא ידענו מה לעשות עם מירי אלוני כסולנית, ויש פה גרסאות מוקדמות גם לפה קבור הכלב,שיר המחירון, ונחמד. משתתפים: דני סנדרסון (שירה, פסנתר וגיטרות); אפרים שמיר (שירה, גיטרות); מאיר פניגשטיין (שירה, תופים); דיוויד שנן (תופים); אלון אולארצ'יק (שירה, בס); וגם מירי אלוני, תמי עזריה, מנחם זילברמן וגידי גוב (שירה). ההרכב הזה התפזר די מהר, אבל גם כשכוורת נסגרה על ההרכב הסופי שלה, סנדרסון עדיין נצמד לאופרת הרוק שלו, וגם כלל אותה בחלק השני של הופעות הלהקה באמצע שנת 1973.
עדכון: הנה התמליל המלא של האופרה, באדיבות דוידוביץ' מהבלוג פזמון חוזר. תודה רבה.

סיפורי פוגי בגרסת האלבום, עטיפת הויניל המקורי בלי הפס הכחול המרגיז (קליק להגדלה)בערך שנה מפרידה בין שתי ההקלטות האלה, שמדגימות יפה את השאפתנות של סנדרסון באותה תקופה, וגם כמה הוא באמת היה מתקדם מוזיקלית ביחס לרוב מה שהלך בפופ הישראלי של אותן שנים. הוא כנראה היה המוזיקאי הישראלי היחידי אז שחוץ מלביטלס, זפלין ודיפ פרפל הקשיב גם לפרנק זאפה, (ומי שמכיר את האלבום הזה של זאפה ואמהות ההמצאה לא יתקשה למצוא את נקודות הדמיון בינו לבין סיפורי פוגי). וזה ממש לא מפתיע שאף אחד מהאמרגנים שהוא ניסה לעניין באופרה שלו לא מיהר לתת לו צ'אנס. פשנל, שבחושיו המחודדים זיהה את הפוטנציאל שמאחורי הרעיון הלא לגמרי אפוי של סנדרסון, נתן לו כנראה את העצה הטובה ביותר בקריירה שלו כשהמליץ לו לפרק את האופרה לשירים נפרדים, והפך את כוורת ואת סיפורי פוגי – האלבום והמופע – לסיפור ההצלחה הגדול ביותר של הפופ הישראלי בשנות השבעים.

עוד מילה על ההקלטות עצמן: כאמור אין וולא היה מעולם ריליס רשמי של אופרת הרוק או של הילד מברזיל. המקור לקבצים האלה ולכל העותקים שלהם שמסתובבים בשנים האחרונות ברשתות השיתוף הוא הקלטה מהתכנית למרות הכל של יואב קוטנר בגל"צ, שבעצמה ראויה כבר לשידור נוסף. הריפ הוא מקלטת שהוקלטה מהרדיו והאיכות בהתאם, אם כי הילד מברזיל בכל זאת נשמע קצת יותר טוב מאופרת הרוק. בכל אופן, אם למישהו מכם יש הקלטה טובה יותר זה יהיה ממש אחלה אם הוא לא ישמור אותה לעצמו.

דני סנדרסון והשניצלים – הסיפור המחריד על הילד מברזיל.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


כוורת – סיפורי פוגי, אופרת רוק.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.