ארכיב פברואר, 2007

רוק פלנגות

27 בפברואר, 2007

הפעם יש לי משהו קצת אחר בשבילכם. זה התחיל בלהקה ישראלית מסתורית, וכשהמסתורין התפוגג מעט הסתבר שמדובר בחיה עוד יותר אקזוטית – להקת רוק ערבית. ובכל זאת, שני השירים של ה-Cedars היו כל כך מצוינים והיתה פה איזו נקודונת ישראלית אז אמרתי יאללה, ברוח המזרח התיכון החדש, הפיוס ההיסטורי ואחוות העמים שגדלנו עליה בשמוץ, נכניס אותם תחת קורתנו הדלה ולו כדי לפתוח את האוזניים ולגלות שגם מעבר לגבול היו כמה אנשים שידעו מאיזה פלסטיק עושים פדל דיסטורשן, ועוד בסיקסטיז.

מעשה שהיה כך היה: חברתנו פופטארט המליצה לי לבדוק קטע שיוחס ללהקה ישראלית ופורסם בפוסט הזה של בלוג המוזיקה chocoreve. זה ברנש צרפתי, אם אני לא טועה, שמעלה בוטלגים ודיסקים אאוט-אוף-פרינט ונדירים לסוגיהם. הוא אמנם חוטא פה ושם גם באיזה ריליס רשמי, אבל עיקר החומר הוא באמת הקלטות לא רשמיות של הופעות, אאוט-טייקים וכאלה. לאיש יש ללא ספק טעם מעולה ולא פחות מכך, מידה בריאה של אובססיביות. בזמן האחרון, למשל, הוא מגלה חיבה גדולה לולווט אנדרגראונד, ומעלה בסיטונות בוטלגים שלהם. מה שאומר ששווה להוסיף אותו לסיבוב הבלוגים הקבוע (רק ששמתי לב שהלינקים שהוא נותן מתים נורא מהר, וצריך מזל וזריזות כדי לתפוס את הדברים השווים). בפוסט דנן הוא שיחרר אוסף מתוך סדרת אוספי הביט / גאראז'/ פסייח האימתנית Pebbles. בדיסק הזה, מס' 12 בסדרה, קובצו 27 שירים של להקות קצב בדגש על העולם שמחוץ לציר האנגלו-אמריקאי השגרתי, וביניהם כאמור, גם קטע אחד שיוחס (בטעות, כפי שיסתבר) להרכב ישראלי.

ותודה לסורק האלמוני, התקליטון של הסידרז בדקה (קליק להגדלה)עוד לפני שהלכתי לבדוק מה הסיפור של הלהקה העלומה, הזדרזתי לשמוע את השיר. Hide if you want to hide התגלה כפופ פסיכדלי ביטלסי מובהק אבל עם הטיה מזרחית עזה. במקום גיטרה סטנדרטית הוא בנוי על ריף עקשני של עוד או שאולי זו בכלל גיטרה שנשמעת כמו עוד. בכל אופן כל העסק נשען על חטיבת קצב יעילה במיוחד וממעל מסתלסלת לה מלודיה ערבית למהדרין. השירה באנגלית מצוינת, בטח ביחס לג'יבריש שהיה הסטנדרט בלהקות קצב ישראליות מהתקופה ההיא. בסך הכל די מתקשר לחלק מהדברים של הצ'רצ'ילים. קצת כמו Subsequent finale, אבל בלי הנטיה המתקדמת, או כמו כמה דברים שברי סחרוף הצליח לזקק משהו כמו שלושים שנה מאוחר יותר.

או, עכשיו זה כבר מעניין. אז מה, להקה ישראלית אבודה? אמרנו כבר שלא בדיוק. מסתבר שהתקליטון אמנם יצא בישראל, אבל ה-Cedars היו דווקא להקה לבנונית, מה שמסביר לא רע למה הם נקראים "הארזים". לא מצאתי מקור ממש מהימן למידע אודותיהם אבל הסיפור כמו שהצלחתי לחבר אותו מפה ומשם הוא שהלהקה התחילה להקליט ב-66 בביירות, וקיבלה חוזה הקלטות בחברת Decca הבריטית. הסידרס הקליטו ארבעה תקליטונים עד שדקה זרקו אותם בסופו של דבר ב-69. חלקם יצאו באנגליה, ואחד לפחות גם בישראל. Hide if you want to hide היה התקליטון השני שלהם והוא יצא בישראל, ב-67, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים. לפי אחת הגרסאות שמצאתי, הפצת התקליטון נעצרה עם פרוץ המלחמה. נשמע מוזר אבל לכו תדעו מה היה באמת. בואו נגיד שלהקת פסייח לבנונית שמוציאה תקליטון רוק בישראל כשעוד בקושי יש פה סצינה מקומית זה לא הרבה יותר הגיוני. כשהמשכתי לחפש עוד חומר עליהם מצאתי גם את השיר שהיה מצידו האחר של התקליטון – For your information, והוא לא רק נשמע עוד יותר טוב מקודמו, יותר כבד ופסיכדלי ומעוטר בליין עוד היפנוטי לגמרי, אלא גם צלצל לי באופן מעומעם מאד כמו משהו שכבר שמעתי פעם. האם גם השיר הזה הופץ בארץ, או שאולי היו לזה גרסאות כיסוי מקומיות? יגידו הותיקים. אני מצידי, אסיים את הפוסט הזה בציטוט של אורי אבנרי מתוך הנאום שאיתו פתח את אירוע "פסטיבל הקצב הישראלי" בסינרמה בנובמבר 68. (בין הלהקות שהופיעו שם היו גם "המוסקיטוס" הפלסטינים). הקצב הוא תרבות בינלאומית, הוא אמר שם, אין צורך לדעת אנגלית כדי להבין את שפת הביטלס, אין צורך לדעת ערבית כדי להבין את שפת הלהקה הערבית ממזרח ירושלים… הנוער הישראלי הוא חלק מהנוער העולמי, הוא מושיט את ידו לצעירי כל העמים. הוא יתרום את תרומתו לתרבות הדור הצעיר, דור הקצב. אמן טו דאט.

The Cedars – Hide if you want to hide.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Cedars – For your information.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

1.3.2007: עדכון: אלי פיכמן הוסיף פרטים מעניינים ותיקונים וגם שלח תמונה. הנה התוספת שלו (בצירוף תודתי העמוקה, כמובן):
למה להגיד פלנגות? אולי החבר'ה בכלל יהודים. ה-SEA-DERS על עטיפת התקליטון הנדיר שיצא בישראל, ותודה לאלי פיכמן (קליק להגדלה)בתגובות ציין מתי כי הלהקה הוציאה בישראל "תקליטון נוסף". אז האמת היא כדלקמן: הלהקה לא הוציאה בישראל את התקליטון שהעלית לאתר. מדובר בתקליטון שיצא בתורכיה. התקליטון הזה יצא במקור באנגליה ב1968, גם כן על ידי חברת DECCA מספר קטלוגי F22720. מיד אח"כ הוציאה הלהקה את התקליטון (I LIKE THE WAY/I DONT KNOW WHYׂ(F 22772ׁ. שנה לפני כן אכן נקראה הלהקה בשם SEA-DERS. במסגרת זו היא הוציאה את הסינגל שעליו מדבר מתי F 22576. באותה שנה הוציאה הלהקה אי פי אנגלי למטרות יצוא (DFE-R 8674). התקליט הזה נדיר במיוחד. באופן מוזר ומדהים החליטה חברת התקליטים הישראלית PAX להדפיס כאן אי פי זה עם 4 שירים –

1. UNDECIDEDLY
2. THANKS A LOT
3. BETTER LOVED
4. CAUSE I DO CARE

כל השירים נכתבו על ידי הצמד חדד ועזורי (מה שאולי מכוון לכך שמדובר בחברה יהודים).
על פי אינפורמציה בדוקה שהגיעה אלי, אזי גדי ז"ל, הבעלים של PAX, חשב בטעות כי מדובר בלהקה הפסיכדלית THE SEEDS והחליט להדפיס את האי פי בישראל! תקליטון נדיר מאוד שנמצא ברשותי ושמספרו הקטלוגי הינו ISEP 2024 (בתמונה).

2.3.2007: הנה שני שירים מתוך התקליטון שאלי דיבר עליו, ותודה למתי ג'י ששלח לי אותם:

The Sea-ders – Thanks a lot.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sea-ders – Undecidedly.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

4.3.2007: זה ממש משמח שהפוסט הזה הפך לסוג של אירוע מתגלגל, ובכל פעם נחשף עוד פרט מסיפורה של הלהקה המעניינת הזאת. הקורא MODULO1000 קישר לדף באתר Popsike ובו פרטים על עותק של התקליטון הנ"ל שנמכר באיביי לפני קרוב לשלוש שנים. אז הוא נמכר בסופו של דבר בלא פחות מ-300$. הטקסט שצורף לדף המקורי באיביי, נותן מעט פרטים על חברי הלהקה וגם מפרט קצת בעניין הסיפור העקום של הדפסת התקליטון שלהם בישראל:

ISMAEIL from Jaffa, today 60s old, told me he was working at PAX label, the label released that ep in Israel only, told me he received the matrix records from England with label says "please release the new record of THE SEEDS ', the funny / tragic eror became an history in Israel recordings studio bible.
the eror never repeat on any other label, the record released in 100 copies (they could do 100/200/500/1000, so they choose the lowest quantity, after listening to that WIERD sound….
the man gave me two copies, one for me as the greatest collector in Israel, and one for you to give him some funds (6 children, u know) swore in God that only 20 left the label and the rest were distroyed
in the past there were only 5 copies on Ebay, if i remember well, all of them arrived to the people who were involve in the making of it, producer from England and member from the original band.
the ep is PAX ISEP 2024, 1967. tracks are UNDECIDEDLY, CAUSE I DO CARE, THANX A LOT, BETTER, LOVED, all sung in English. beat/ garage/ psychedelic, it is MONO
Until today i can't tell if they were Jewish or Arabs from Lebanon:RAY HADDAD was the bass man and vocals, wrote songs, AL AZOURI sung, played the cool dark guitar and composed trax, JOEY did the rythm guitar and vocals, ZAD was the drummer.

item is in great condition, EX for cover, MINT, UNPLAYED VINYL

השיק של הנריק

16 בפברואר, 2007

יש בו מגנטיזם חייתי – חושני, איכות ערפילית, משהו שלא מהעולם הזה, שקשה להגדירה וכוח משיכה שאינו נראה בתצלומיו. בשביל 22 שנותיו, יש בו מידה גדושה של ביטחון עצמי, אך יש בו רגישות, המבצבצת רק כאשר מיטיבים להכירו. כאשר הוא נכנס לחדר מלא אנשים, מתבוננים כולם בדמות התמירה והגבוהה העטופה במערכות קטיפה ששערותיה גולשות עד הכתפיים.

פיק וידידות בסשן הצילומים לעטיפת אלבומו הרביעי (קליק להגדלה)נגיד שעוד לא ראיתם את התמונות, ולא ידעתם שהפוסט הזה יהיה עליו, נראה לכם שיכול להיות עוד אמן ישראלי שידפיס טקסט כזה (ועוד 14 ביקורות מהללות על עצמו) על תקליט שלו מלבד צביקה פיק?
את ההשתפכות הנ"ל כתבה סנדרה סקארבק ב"ידיעות אחרונות", והיא מופיעה על צידה הפנימי של העטיפה הנפתחת באלבום השני של האיש-שכיום-נהוג-לכנות-המאסטרו "פיק" משנת 73. מתחתיה, הופיע קטע של כתב צעיר מ"במחנה גדנ"ע" -עלי מוהר, שכתב כדרכו דברי טעם: מוסיקאים טובים יש לנו הרבה. נגני להקות – אף הם רבים. אך מלחין שיצמח מתוך הפופ ממש, אחרי שניגן זמן רב בלהקות קצב, ולא צבר את הידע שלו מתוך האזנה לתקליטי "חיפושיות" בלבד (כמלחינים אחרים), וכשיחד עם זה הוא יודע פרק במוסיקה – זה נדיר.. לזכותו של פיק יאמר שהוא דאג לכלול בין השבחים והקילוסים גם ביקורת רעה אחת, זו של הדה בושס שכתבה ב"הארץ" שגרסתו של פיק לשיר "צער אינו משאיר סימנים" של נתן זך (דווקא לא בתקליט הזה) דווקא משאירה סימנים, "ולאו דווקא של צער – אלא של חוסר הבנה טוטאלי, ותצוגת ראווה עצמית", והתוודתה שעצרה בעצמה "שלא לנפץ את התקליט למישמע גירסא וולגרית וקלוקלת זו".

דיויד בואי תאכל ת'לב. צביקה השפוי על עטיפת אלבומו השני (קליק להגדלה)צביקה פיק כבר מזמן לא פרחח בן 22, והספיק מאז להפוך לכוכב ענק, לדעוך, לשקוע לפאזה ארוכה של חוסר רלוונטיות מוחלט ולהמציא את עצמו מחדש כאייקון קאלטי שעושה בהנאה גלויה פרודיות על עצמו. בכל אחד מגילגוליו הרבים הוא נותר סוג של חייזר בנוף המקומי. קצת כמו דיויד בואי, אלילו הגדול ביותר. השואו שלו תמיד היה גדול בכמה מידות על הפופ הישראלי שתמיד העניק יותר נקודות לפשטות (המדומה כמובן) של שלום חנוך שעולה על במת צוותא עם הג'ינס מהקיבוץ, מאשר לטווסיות נוסח פיק – עם המזדנבות והשיער הסגול. אגב לא מדובר בנקודות אצל הקהל, שדווקא פינק אותו, אלא אצל קובעי הטעם הממסדיים ובעיקר הרדיו והעיתונים של אז, שבזו למוחצנות ולפרובוקטיביות שלו ופיספסו לגמרי את הכשרון והחדשנות של האיש שהביא ארצה את הגלאם בזמן אמת.
היום קצת קשה לראות את זה דרך כל הנוצצים, אבל צביקה פיק היה חלוץ רוק אמיתי שחרש את הבמות במועדוני הקצב כבר מאמצע שנות ה-60 וניגן בכמה מהלהקות הקדומות ביותר (את האורגן של פיק אפשר לשמוע ב"יה יה מה יהיה" של השמנים והרזים, ובאלבום פסטיבל הקצב הישראלי, בין היתר). בניגוד לרוב האחרים הוא היה גם בעל השכלה מוזיקלית ממשית ומוכחת, אבל את הכבוד והתואר של ממציאי הרוק העברי לקחו דווקא דמויות כמו איינשטיין וחנוך – התל-אביבי והקיבוצניק, סמלי ישראל הראשונה ויקירי הממסד שלא היה להם רקע פורמלי כמו לפיק, ובעיקר היו יוצאי הלהקות הצבאיות – שנואות נפשו. עלבונו של הבן הדחוי בער בו גם כשהיה בשיא הצלחתו, שבר שיאי מכירות והיסטריה של מעריצות וצבר פרסים ותארים בסיטונות, ולפי כל הסימנים לא דעך עד היום.

כשהיה בשיאו התייחסו אליו בביטול, ואילו היום אין רבים שיערערו על מקומו של פיק בהיסטוריה של הפופ הישראלי. מפתיע אם כן שהקטלוג שלו מאותן שנים נותר ברובו לא מטופל. אלבום הבכורה שלו זוהי הדרך שלי שהקליט בסי.בי.אס יצא אמנם מחדש לפני מספר שנים. אבל ארבעת האלבומים הבאים שהקליט בחברת קוליפון, לא הועברו לדיסקים מעולם: פיק, מה עכשיו, אריך נגן מס' 4 וקליידוסקופ. למעשה, כל מה שפיק הקליט בשש השנים שבין אלבומו הראשון לבין "מוסיקה", האלבום המצליח ביותר שלו מ-78, מפוזר היום באוספים שונים ומשונים.

לא זכה להכרה למרות התספורת. עטיפת 'מה עכשיו' (קליק להגדלה)אני מרשה לעצמי להניח שהתקליטים האלה לא יוצאים מחדש בצורתם המקורית לא רק מפני שהם יצאו בחברת תקליטים שאינה קיימת עוד, אלא בעיקר בגלל שהם, איך לומר, לא ממש מחזיקים כתקליטים שלמים. עם כל גדולתו כמלחין מעבד ומבצע, רק לעיתים רחוקות פיק הצליח להקליט אלבום אחיד ברמתו. ותקליטיו הם בדרך כלל תערובת של שירים חזקים לצד פילרים תמוהים. כך ב"פיק", אלבומו השני, שמכיל שירים מעולים כמו "הרקדן האוטומטי", "סימנים", "בין האצבעות" ו"שושנת פלאים" המופלא, אבל גם את שיר ההלל לקבוצת הכדורגל הכוח רמת גן, את "שמע ישראל" מפסטיבל הזמר החסידי ו"את השתנית" – שמאלץ בסגנון סן רמו מתוך "פסטיבל הזמר הלועזי". תקליטו הבא "מה עכשיו" היה דומה מאד במבנה ל"פיק". גם כאן בין שירי רוק מצוינים ולהיטים גדולים מפוזרים שיר אחד חסידי ("שהחיינו"), ושלל בלדות סכריניות ("איתך ובלעדיך" שהפך לסטנדרט בפופ המזרחי, "השיר שלך").
את השירים הטובים מתוך תקליטיו בקוליפון פיזר פיק באוספים השונים שהוציא. אלה שלא נכנסו לשם, בדרך כלל מעניינים הרבה פחות. ובכל זאת, היו גם כמה שירים טובים שנשכחו מאחור, כמו השניים שתוכלו להאזין להם עכשיו, שניהם מתוך "מה עכשיו". הראשון, "אוליביה" (מילים: מירית שם-אור), עשוי להיות מוכר לאלה מכם שהתוודעו לחידוש של רועי צ'יקי ארד מתוך "סונול". כאן בעיבוד מלכותי מבית מדרשו של קובי אשרת. השני, "שיר לבני השלושים פלוס", גם הוא למילים של מירית שם אור ובעיבודו של מי שכמו פיק צמח מתוך מועדוני הקצב והפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בפופ הישראלי – אלדד שרים. לקינוח, קליפ ל"שושנת פלאים" מתוך "פיק" (אם כי בעיבוד פשוט יותר מזה שמופיע בתקליט עצמו), לחן של פיק למילים של שאול טשרניחובסקי. הפעם הראשונה שבה התמודד בהצלחה מרשימה עם טקסט מורכב, באופן שהפך מאוחר יותר לסימן היכר שלו כשהוציא ניצוצות משירי משוררים נוספים כמו נאסף תשרי של נתן יונתן והפייבוריט האישי שלי – "על חטא" של יונתן רטוש.

צביקה פיק – אוליביה.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


צביקה פיק – שיר לבני השלושים פלוס.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

צביקה פיק – "פיק", 1973, "מה עכשיו", 1974
לייבל: קוליפון
מס. סידורי: פיק – 5858; מה עכשיו – 46343
פורמט: LP
מיקס: סטריאו
מפיק: צביקה פיק
עיבודים: פיק – אלדד שרים, אריה נבון, צביקה פיק; מה עכשיו – צביקה פיק, אריה לבנון, אלדד שרים, קובי אשרת, אלכס וייס
עטיפה:פיק – אתי מלמן; מה עכשיו – נית קליש.
צילום: פיק – בן לם; מה עכשיו – סמי בן-גד

האזנה נוספת
צביקה פיק – האוסף המשולש (NMC), זוהי הדרך שלי (NMC), מוסיקה (NMC)
החידוש של צ'יקי לאוליביה בסונול (רא רקורדס) לרכישה דרך האתר של צ'יקי. ועכשיו גם כאן, להורדה חופשית באדיבות צ'יקי ולאון.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הרשמו למיילינג ליסט של זה מסתובב. אף פעם לא מאוחר.