ארכיב 'הבחורות ההן'

שלכם, אלכס וייס

22 בדצמבר, 2006

עטיפת האלבום. קליק להגדלההנה דוגמה קלאסית לאלבום מעולה – "שלכם, שולה חן" משנת 1969 – שאבד בגלל טיפול קלוקל וחוסר תשומת לב מצד חברת התקליטים, במקרה זה אן.אם.סי. במקום להדפיס אותו מחדש בצורתו המקורית ולתת לו את המקום הראוי בקטלוג שלה, פיזרה נמ"ס חלק משירי האלבום באוסף בין כל מיני שירים לא קשורים מתקופות אחרות, וכך פשוט מחקה אותו מהזכרון ומההיסטוריה. זה היה גורלם העגום של עוד תקליטים חשובים ששייכים לחברות תקליטים אחרות, למשל "קצת שקט" של אושיק לוי (פונוקול) או האלבום של אריאל זילבר ולהקת ברוש (התקליט). אבל זאת גם הקריירה הלא רציפה של שולה חן עצמה, שאחרי שנים מעטות פרשה מעשיית פופ, שאחראית לכך שהרבה גבות מורמות כשאני חוזר וטוען שמדובר באחד האלבומים הטובים בפופ הישראלי. את הלהיט הכי גדול מכאן, "בוא הביתה" מכירים היום בעיקר מהפרסומת לקוטג'. את שולה חן עצמה מ"השיר שלנו", או אם אתם קשישים מספיק, מ"פלורנטין" או מתפקידה הבלתי נשכח כאסיסטנטית של נוח רב-מוח בזהו זה.

אבל ב-69 הדברים נראו אחרת לגמרי. שולה חן היתה אז משוחררת טריה מלהקת הנח"ל, שם שירתה לצד שלום חנוך, חנן יובל, ששי קשת, טוביה צפיר, מנחם זילברמן ואיציק "בולבול הקבולבול" וייס. היא היתה הסולנית הבולטת במחזור הזה של הלהקה, עם להיטים כמו "אחד חולמני", "ישנן בנות", "הוא לא כל כך חכם" ובעיקר "ולס והגנת הצומח" שמזוהה איתה עד היום. עם רקורד כזה לא פלא שחברת תקליטים מובילה כמו סי.בי.אס החתימה אותה על חוזה הקלטות, סיפקה לה שירים של הכותבים הכי חמים בשוק והצמידה לה מעבד אשף כדי שיפיק עבורה אלבום בכורה. מזכיר לכם משהו? זה אולי לא נראה ככה היום, אבל אין ספק שאז זאת היתה הפקת יוקרה ואחד הריליסים החשובים של סי.בי.אס באותה שנה.

לא תאמינו כמה היה קשה למצוא תמונה. אלכס וייס בצילום נדיר משנת 1970כיון שלקריירה המוזיקלית של שולה חן עצמה לא היה המשך משמעותי, ובעצם האלבום הזה נשאר היחיד שהקליטה מאז, נכון יותר לראות היום את "שלכם, שולה חן" כאלבום של אלכס וייס, שעיבד את כל השירים וניצח על תזמורת סי.בי.אס (איפה תמצאו היום חברת תקליטים שיש לה תזמורת?). ובאמת רוב העניין ההיסטורי בתקליט מעבר ללהיטים שבו הוא בעבודה המרשימה שלו, שהיא חוליה אחת בשרשרת של תקליטי מופת שהפיק באותן שנים.

וייס שעלה לארץ מהונגריה בצעירותו התחיל את דרכו המקצועית בסוף שנות ה-50. כבר אז עבד עם השמות הגדולים ביותר כמו יפה ירקוני, שושנה דמארי אריק לביא, מרים אביגל ואחרים. בשנות ה-60 עבד עם בצל ירוק והתרנגולים, יהורם גאון וגם שלישיית גשר הירקון אבל שיאו המקצועי חפף לתור הזהב של הפופ הישראלי, בין סוף שנות ה-60 לאמצע שנות ה-70. בשנות הפריחה הגדולה שבין שתי המלחמות, העיבודים המבריקים של וייס עיטרו שירים ותקליטים רבים מאד שהתברגו חזק בקלאסיקה. ולא יהיה מוגזם לומר שהצליל של התקופה ההיא הוא במידה רבה הצליל שלו. הנה רשימה חלקית: האלבומים "מזל גדי" של אריק איינשטיין, "משירי ארץ אהבתי" של חוה אלברשטיין, "הטוב הרע והנערה", האלבום השני של התרנגולים, תקליטון הבכורה של הצ'רצ'ילים, התכנית הראשונה של התאומים, השירים "הסלע האדום" ו"קטר 70414" של אריק לביא, "אני אצבע את השלכת בירוק" של יורם ארבל, "על כפיו יביא" של רבקה זוהר, "אין מדינה לאהבה", ו"שני תפוחים" של צביקה פיק, "חוזה לך ברח" של אושיק לוי, "מונה ליזה של המאה העשרים" של מירי אלוני. כל אלה עבודות של וייס. העיבודים שלו תמיד עשירים, אלגנטיים, מעוררי התפעלות. וייס הוא זה ששם את הפסנתר בפתיחת "חוזה לך ברח", את כלי המיתר ב"על כפיו יביא", הנבל ב"מדוע הילד צחק בחלום", סקציית כלי הנשיפה ב"אני אצבע את השלכת בירוק". קשה להפריז בגודל התרומה שלו לצליל של המיינסטרים אז. לא מפתיע לגלות ששירים רבים שעיבד עדיין מושמעים ונשמעים נפלא גם היום.

אלה היו השנים היפות של הפופ המסחרי המסורתי, ברוח טין-פן-אלי והבריל בילדינג, שהיתה בו חלוקת תפקידים ברורה בין המחבר, המעבד והמבצע. אבל בהמשך המבנה הזה פינה את מקומו לרוק, שבנוי על עקרונות אחרים לגמרי. וייס אמנם עבד גם עם להקות רוק כמו הצ'רצ'ילים וזהר השביעי, אבל כשהרוק התבסס לבסוף בארץ הוא ומעבדים אחרים בני דורו נדחקו הצידה. האופנות השתנו ואמני פופ הפסיקו להקליט עם תזמורות גדולות. את מרכז הבמה תפסו יוצרים מבצעים ואת המעבדים והמנצחים החליפו מפיקים מוזיקליים שלא היו בעלי רקע קלאסי (לפחות רובם) אבל ידעו טוב יותר איך לעבוד עם להקות רוק וכלים חשמליים. מוקד העבודה של אדריכלי הצליל החדשים עבר מכתיבת התפקידים לכלי התזמורת השונים אל מומחיות של שליטה ברזי אולפן ההקלטות. הפרויקט האחרון שמוזכר בביוגרפיה של וייס במומה הוא מספר קטעים באלבום "סימפטיה" של נורית גלרון משנת 82. אחר כך פרש. הוא הלך לעולמו בספטמבר 2001, בגיל 72, מבלי שזכה להכרה מחודשת בפועלו. שלא לדבר על אוסף רטרוספקטיבי מכובד. עצוב לגלות שבאתר הבית של NMC (מה שפעם היה סי.בי.אס), עבורה הקליט את רוב עבודותיו ושבה שימש כמעבד הבית שנים רבות, אין אפילו דף לזכרו.

נינט? היתה מתה. עטיפת התקליטון בוא נבנה ארמון / אל תשיר לאף אחת אחרת. קליק להגדלההליטוש של "שלכם, שולה חן" מעיד על הקפיצה העצומה שעשה הפופ הישראלי באותן שנים ברמת הכתיבה, הביצוע וההקלטה. לשם המחשה, רק ארבע שנים קצרות מפרידות בין התקליט הזה לבין זה של גילה אדרי, שבהשוואה נשמע מגושם ובוסרי. שלושה לחנים מוקדמים של שלום חנוך יש פה. "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב), "איזידור" (מילים: שמרית אור) והלהיט היחסי "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן). חנוך וחנן יובל גם שרים קולות רקע בתקליט, ואפשר לשמוע אותם היטב ב"בוא הביתה". עוד שלושה לחנים תרם דני ליטני, שבאותן שנים עסק בעיקר בהלחנה – "אל תשיר לאף אחת אחרת", "אל תספר היום בציר" ו"למה דווקא אני". בהתאם למקובל אז התקליט כלל לא פחות מחמישה קאברים. בן זוגה של חן, אבי קורן, כתב מילים עבריות עבור "בוא נבנה ארמון", שמבוסס על לחן של הצרפתים אדי מרניי וגי מרדל, ול"בוא הביתה" שהוא קאבר ל "Sunday Morning" של להקה בשם "Spanky and our gang". "פתאום היה לי טוב" מבוסס על "As tears go by" של מריאן פייתפול והסטונז, עם מילים עבריות שחיבר אריק איינשטיין. שני הקאברים האחרונים הם אלה שמצורפים לפוסט הזה: "שלושה גמדים" שלא הצלחתי לאתר את מקורו, גם הוא עם מילים עבריות של אבי קורן, ו"כמו אמש" שסוגר את האלבום, והוא גרסה עברית ל"Il gioco del amore", להיט שג'ינו דורלי שר בפסטיבל סן-רמו 69 והיה נישאר כנראה סוג של מלודרמה איטלקית אלמלא הטיפול של אלכס וייס שהפך אותו לפינאלה מפואר לאלבום. בנוסף לשני אלה, צירפתי גם את השיר המקורי ששימש בסיס ל"בוא הביתה". לא המקור של "ספנקי וחבורתנו", אלא ביצוע של האשה שכתבה את השיר, מרגו גוריאן, פחות או יותר מאותה תקופה.

שולה חן – כמו אמש.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


שולה חן – שלושה גמדים.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


margo guryan – sunday morning.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

שלכם שולה חן, 1969
לייבל: סי.בי.אס.
מס. קטלוגי: S 63372
פורמט: LP
מיקס: סטריאו
נגנים: תזמורת סי בי אס
מנצח ומעבד: אלכס וייס
עטיפה: אבנר כץ

טראקליסט מקורי:
צד 1:

    1. שמור לי את יום המחר
    2. בוא הביתה
    3. אל תשיר לאף אחת אחרת
    4. בוא נבנה ארמון
    5. פתאום היה לי טוב
    6. תחת כובד התפוח

צד 2:

    1. איזידור
    2. אל תספר היום בציר
    3. אוריה החיתי
    4. שלושה גמדים
    5. למה דווקא אני
    6. כמו אמש

האזנה נוספת
שולה חן: באוסף בוא הביתה – מיטב שיריה של שולה חן (NMC).
אלכס וייס: אריק אינשטיין – מזל גדי (NMC), ובאוסף ישן וגם חדש שמכיל את שירי התקליטון הגר ואחרים (הד ארצי), חוה אלברשטיין – משירי ארץ אהבתי(NMC), רבקה זוהר על כפיו יביא באוסף משירי פסטיבל הזמר יעלה ויבוא (הד ארצי). אושיק לוי חוזה לך ברח באוסף קצת שקט+ (פונוקול).

הירשמו תיכף ומיד לרשימת התפוצה של זה מסתובב, צרפו עשרה מכסים של לבן וזכו ללא הגרלה.

סיפור חיפאי

9 בנובמבר, 2006

נהוג לראות באלבום של החלונות הגבוהים את נקודת ההתחלה של הפופ הישראלי, או לפחות את הפעם הראשונה שבה הוקלט בישראל אלבום פופ שלם. ובאמת, זו טענה שיש לה על מה להתבסס. אף אחד לא מיזג מלודיות בהשראת הביטלס ופולק-רוק בנוסח החוף המערבי עם טקסטים עבריים מקוריים כמו ששמוליק קראוס עשה בהצלחה גדולה עם ג'וזי ואריק. ובכל זאת, זו תהיה טעות לחשוב שלפני האלבום הזה היתה פה שממה, או שרק אז החלו לחלחל למוזיקה הישראלית השפעות של פופ מודרני.

גילה אדרי, נערה חיפאית ענוגת קול, זכתה באמצע שנות ה-60 להצלחה בשורה של להיטים שהגדול שבהם היה "הנשיקה הראשונה", שיר שכיום רבים מכירים דווקא מהביצוע המחודש של "הכל עובר חביבי". האלבום היחיד שהקליטה בשנת 65 נשא את שם להיטה הגדול הוא תקליט חלוצי וחשוב אבל לא בדיוק מסיבות שקשורות באדרי עצמה. היא נמצאת כאן על תקן של זמרת מבצעת בלבד, ואילו הדמויות החשובות מאחורי האלבום היו בעצם המפיק ובעל הלייבל דב זעירא, והמעבד והמלחין אילן נובקוביץ', שבחרו את השירים לאלבום ועיצבו את הצליל שלו, שהיה אז חדשני מאד במונחי מיינסטרים ישראלי.

הסיפור מתחיל בעצם כשנתיים לפני שהוקלט האלבום של גילה אדרי. אז פתח דב זעירא (עם מימון מהחותנת) חנות תקליטים שתהפוך לאגדה. "התקליט" ששכנה ברחוב הרצל בחיפה, היתה החנות הראשונה בארץ שייבאה תקליטים מחו"ל ובמשך השנים הפכה לאתר עליה לרגל לאוהבי מוזיקה מכל הארץ. בתוך זמן קצר החלה "התקליט" לפעול גם כלייבל עצמאי קטן, ובמשך פחות או יותר עשרים השנים הבאות הקליטו שם אמנים כאריאל זילבר, אילן ואילנית, שמוליק קראוס, האחים והאחיות, הגבעטרון ואפילו הבחורים מאפיקים. דב זעיראבימי השיא שלה היתה "התקליט" אחת מחברות התקליטים הגדולות בארץ ובשנות ה-70 כללה גם סניף תל אביבי לחנות החיפאית. באמצע שנות ה-80 נסגרה החברה, אבל "נענע דיסק" של ימינו, בבעלותו של ניצן זעירא, בנו של דב, היא מעין גילגול מודרני שלה. בכל אופן, אם נחזור לשנת 65, "הנשיקה הראשונה" היה אחד האלבומים הראשונים שהופקו ב"התקליט" אם לא הראשון שבהם וזעירא האב, שכבעל חנות ויבואן היה בין הראשונים שהביאו לארץ את האופנות המוסיקליות החדשות מחו"ל, עשה דבר דומה גם כמפיק האלבום הזה.

אילן נובקוביץ'שיר הנושא של האלבום היה להיט מקורי שכתב אברהם בן זאב והלחין אילן נובקוביץ, אבל רוב השירים האחרים היו גרסאות מתורגמות ללהיטים לועזיים, ובעיקר לשירים שאפשר לאפיין אותם כפופ אמריקאי מהתקופה שקדמה לפלישה הבריטית. כך "התאהבתי ממבט ראשון" עפ"י I'm into something good (שהתפרסם על ידי מתבודדי הרמן הבריטיים, אבל למעשה נכתב על ידי קרול קינג וגרי גופין, שעבדו ככותבי שירים מקצועיים בבניין בריל המפורסם בניו יורק), "עד ספטמבר", שיר נוסף של קינג וגופין (במקור – It might as well rain until september שביצע לראשונה בובי וי ב-63), "פאף דרקון הפלא" (במקור – פיטר פול ומרי) שכמובן מאבד כאן את כל המשמעות החתרנית שהיתה לו במקור (אף שהדבר הוכחש במרץ על ידי הכותבים המקוריים, השיר פורש בזמנו כרפרנס לעישון מריחואנה במסווה של שיר ילדים תמים), ולהיטים נוספים מהמחצית הראשונה של שנות ה-60. מכל אלה בחרתי להשמיע לכם הפעם את שני הקטעים שבעיני הם המעניינים ביותר באלבום. הראשון, "שיקוי האהבה", הוא גרסה עברית ללהיט "Love potion no. 9 " של צמד כותבים אמריקני נוסף – ליבר וסטולר, שוב שיר אמריקני שהתפרסם בביצוע להקה בריטית, הפעם היו אלה "המחפשים" (The Searchers). מכל שירי האלבום, זה השיר שבו יש נוכחות דומיננטית לגיטרה של ריצ'רד פרץ – מחלוצי הגיטרה החשמלית בישראל, שעבד כבונה תפאורות בטלוויזיה החינוכית והיה חבר באותה תקופה גם ב"איינשטיינים", להקת הליווי של אריק איינשטיין. הקטע השני, "ערב של סתיו", הוא קאבר ל-And then he kissed me של הקריסטלס, הרכב נשי שהפיק הגאון המטורף של הפופ פיל ספקטור. כמעט מיותר להגיד שהגרסה הזאת נופלת בהרבה מהמקור, למרות ששהמעבד המוזיקלי של התקליט, אילן נובקוביץ', העתיק כאן ממש אחד לאחד את העיבוד המקורי. מתקתקה הא? בסדרגילה אדרי, על כל החן שלה, היא מבצעת נאיבית ומתקתקה שלא מסוגלת להתחרות בזמרת חזקה כמו דולורס "לה לה" ברוקס, סולנית הקריסטלס. בנוסף, נראה שמשהו השתבש בנסיון להעתיק את תפיסת "חומת הסאונד" המפורסמת של ספקטור. זו התבססה על התקפת המאזין בצליל גדול ועשיר, והצבת הליווי הכלי בחזית, ונשענה על המיקס לא פחות מאשר על העיבוד. אבל באמת, לבוא בטענות למיקס על תקליט שהופק בישראל של אותן שנים זו הגזמה פרועה. אמצעי ההקלטה הפרימיטיביים שעמדו אז לרשותם של זעירא ונובקוביץ', לא ממש איפשרו לשחזר את הצליל המפואר של ספקטור, ובוודאי שלא היתה להם האפשרות לדחוף לאולפן אחד שלושה פסנתרים, ארבעה מתופפים ותזמורת סימפונית שלמה כפי שהוא עשה. עם האפשרויות המוגבלות שהיו להם, נראה לי שהם עמדו במשימה די בכבוד, אחרי הכל.

עוד כמה מילים על האנשים שהשתתפו בהקלטת האלבום לפני שאני משחרר אתכם להאזין לקטעים. יעקב ונטורה שמנגן בס ושר קולות רקע הוא לא אחר מאשר המלחין, המעבד וזוכה האירוויזיון לעתיד קובי אשרת, שעושה כאן את הופעת הבכורה שלו. יוסי ליטובסקי שמנגן גיטרת קצב הוא יוסי ליטני, אחיו של דני ליטני ולבסוף, אלכס וייס, לימים מעבד הבית של סי.בי.אס שחתום על תקליטי מופת כמו "מזל גדי" של אריק איינשטיין, עיבד באלבום הזה שיר אחד ("מכל רגשותי").

קובצי המוזיקה הוסרו לבקשת חברת התקליט

גילה אדרי, הנשיקה הראשונה, 1965
לייבל: התקליט חיפה
מס' סידורי: 30201 HI
פורמט: LP
מיקס: מונו
מפיק: דב זעירא
מעבד: אילן נובקוביץ'
נגנים: מנשה גלזר, יצחק לוינזון (עוגב חשמלי ואקורדיון), ריצ'רד פרץ (גיטרה מובילה), יוסף ליטובסקי (גיטרת קצב, קולות), יגאל סלע, מישל אדרי (תופים וכלי הקשה), יעקב ונטורה (בס, קולות).

האזנה נוספת:

גילה אדרי: הנשיקה הראשונה באוסף לאורך השדרה שאין בה איש – נשים שרות (הד ארצי), וגם באוסף גדלנו יחד (הד ארצי).
המחפשים: הנה הם בגרסה שלהם ל-Love potion no. 9 ביוטיוב מתוך הופעה בתכנית טלוויזיה ב-66.
פיל ספקטור: Back to Mono – אוסף משולש מצוין שכולל את כל ההקלטות החשובות שלו, וכמובן גם את השירים של הקריסטלס בין עוד המון חומרים מרתקים.

הירשמו עוד היום לרשימת התפוצה של זה מסתובב – למען עתיד ילדינו!