ארכיב 'להקות קצב'

רוק פלנגות

27 בפברואר, 2007

הפעם יש לי משהו קצת אחר בשבילכם. זה התחיל בלהקה ישראלית מסתורית, וכשהמסתורין התפוגג מעט הסתבר שמדובר בחיה עוד יותר אקזוטית – להקת רוק ערבית. ובכל זאת, שני השירים של ה-Cedars היו כל כך מצוינים והיתה פה איזו נקודונת ישראלית אז אמרתי יאללה, ברוח המזרח התיכון החדש, הפיוס ההיסטורי ואחוות העמים שגדלנו עליה בשמוץ, נכניס אותם תחת קורתנו הדלה ולו כדי לפתוח את האוזניים ולגלות שגם מעבר לגבול היו כמה אנשים שידעו מאיזה פלסטיק עושים פדל דיסטורשן, ועוד בסיקסטיז.

מעשה שהיה כך היה: חברתנו פופטארט המליצה לי לבדוק קטע שיוחס ללהקה ישראלית ופורסם בפוסט הזה של בלוג המוזיקה chocoreve. זה ברנש צרפתי, אם אני לא טועה, שמעלה בוטלגים ודיסקים אאוט-אוף-פרינט ונדירים לסוגיהם. הוא אמנם חוטא פה ושם גם באיזה ריליס רשמי, אבל עיקר החומר הוא באמת הקלטות לא רשמיות של הופעות, אאוט-טייקים וכאלה. לאיש יש ללא ספק טעם מעולה ולא פחות מכך, מידה בריאה של אובססיביות. בזמן האחרון, למשל, הוא מגלה חיבה גדולה לולווט אנדרגראונד, ומעלה בסיטונות בוטלגים שלהם. מה שאומר ששווה להוסיף אותו לסיבוב הבלוגים הקבוע (רק ששמתי לב שהלינקים שהוא נותן מתים נורא מהר, וצריך מזל וזריזות כדי לתפוס את הדברים השווים). בפוסט דנן הוא שיחרר אוסף מתוך סדרת אוספי הביט / גאראז'/ פסייח האימתנית Pebbles. בדיסק הזה, מס' 12 בסדרה, קובצו 27 שירים של להקות קצב בדגש על העולם שמחוץ לציר האנגלו-אמריקאי השגרתי, וביניהם כאמור, גם קטע אחד שיוחס (בטעות, כפי שיסתבר) להרכב ישראלי.

ותודה לסורק האלמוני, התקליטון של הסידרז בדקה (קליק להגדלה)עוד לפני שהלכתי לבדוק מה הסיפור של הלהקה העלומה, הזדרזתי לשמוע את השיר. Hide if you want to hide התגלה כפופ פסיכדלי ביטלסי מובהק אבל עם הטיה מזרחית עזה. במקום גיטרה סטנדרטית הוא בנוי על ריף עקשני של עוד או שאולי זו בכלל גיטרה שנשמעת כמו עוד. בכל אופן כל העסק נשען על חטיבת קצב יעילה במיוחד וממעל מסתלסלת לה מלודיה ערבית למהדרין. השירה באנגלית מצוינת, בטח ביחס לג'יבריש שהיה הסטנדרט בלהקות קצב ישראליות מהתקופה ההיא. בסך הכל די מתקשר לחלק מהדברים של הצ'רצ'ילים. קצת כמו Subsequent finale, אבל בלי הנטיה המתקדמת, או כמו כמה דברים שברי סחרוף הצליח לזקק משהו כמו שלושים שנה מאוחר יותר.

או, עכשיו זה כבר מעניין. אז מה, להקה ישראלית אבודה? אמרנו כבר שלא בדיוק. מסתבר שהתקליטון אמנם יצא בישראל, אבל ה-Cedars היו דווקא להקה לבנונית, מה שמסביר לא רע למה הם נקראים "הארזים". לא מצאתי מקור ממש מהימן למידע אודותיהם אבל הסיפור כמו שהצלחתי לחבר אותו מפה ומשם הוא שהלהקה התחילה להקליט ב-66 בביירות, וקיבלה חוזה הקלטות בחברת Decca הבריטית. הסידרס הקליטו ארבעה תקליטונים עד שדקה זרקו אותם בסופו של דבר ב-69. חלקם יצאו באנגליה, ואחד לפחות גם בישראל. Hide if you want to hide היה התקליטון השני שלהם והוא יצא בישראל, ב-67, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים. לפי אחת הגרסאות שמצאתי, הפצת התקליטון נעצרה עם פרוץ המלחמה. נשמע מוזר אבל לכו תדעו מה היה באמת. בואו נגיד שלהקת פסייח לבנונית שמוציאה תקליטון רוק בישראל כשעוד בקושי יש פה סצינה מקומית זה לא הרבה יותר הגיוני. כשהמשכתי לחפש עוד חומר עליהם מצאתי גם את השיר שהיה מצידו האחר של התקליטון – For your information, והוא לא רק נשמע עוד יותר טוב מקודמו, יותר כבד ופסיכדלי ומעוטר בליין עוד היפנוטי לגמרי, אלא גם צלצל לי באופן מעומעם מאד כמו משהו שכבר שמעתי פעם. האם גם השיר הזה הופץ בארץ, או שאולי היו לזה גרסאות כיסוי מקומיות? יגידו הותיקים. אני מצידי, אסיים את הפוסט הזה בציטוט של אורי אבנרי מתוך הנאום שאיתו פתח את אירוע "פסטיבל הקצב הישראלי" בסינרמה בנובמבר 68. (בין הלהקות שהופיעו שם היו גם "המוסקיטוס" הפלסטינים). הקצב הוא תרבות בינלאומית, הוא אמר שם, אין צורך לדעת אנגלית כדי להבין את שפת הביטלס, אין צורך לדעת ערבית כדי להבין את שפת הלהקה הערבית ממזרח ירושלים… הנוער הישראלי הוא חלק מהנוער העולמי, הוא מושיט את ידו לצעירי כל העמים. הוא יתרום את תרומתו לתרבות הדור הצעיר, דור הקצב. אמן טו דאט.

The Cedars – Hide if you want to hide.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Cedars – For your information.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

1.3.2007: עדכון: אלי פיכמן הוסיף פרטים מעניינים ותיקונים וגם שלח תמונה. הנה התוספת שלו (בצירוף תודתי העמוקה, כמובן):
למה להגיד פלנגות? אולי החבר'ה בכלל יהודים. ה-SEA-DERS על עטיפת התקליטון הנדיר שיצא בישראל, ותודה לאלי פיכמן (קליק להגדלה)בתגובות ציין מתי כי הלהקה הוציאה בישראל "תקליטון נוסף". אז האמת היא כדלקמן: הלהקה לא הוציאה בישראל את התקליטון שהעלית לאתר. מדובר בתקליטון שיצא בתורכיה. התקליטון הזה יצא במקור באנגליה ב1968, גם כן על ידי חברת DECCA מספר קטלוגי F22720. מיד אח"כ הוציאה הלהקה את התקליטון (I LIKE THE WAY/I DONT KNOW WHYׂ(F 22772ׁ. שנה לפני כן אכן נקראה הלהקה בשם SEA-DERS. במסגרת זו היא הוציאה את הסינגל שעליו מדבר מתי F 22576. באותה שנה הוציאה הלהקה אי פי אנגלי למטרות יצוא (DFE-R 8674). התקליט הזה נדיר במיוחד. באופן מוזר ומדהים החליטה חברת התקליטים הישראלית PAX להדפיס כאן אי פי זה עם 4 שירים –

1. UNDECIDEDLY
2. THANKS A LOT
3. BETTER LOVED
4. CAUSE I DO CARE

כל השירים נכתבו על ידי הצמד חדד ועזורי (מה שאולי מכוון לכך שמדובר בחברה יהודים).
על פי אינפורמציה בדוקה שהגיעה אלי, אזי גדי ז"ל, הבעלים של PAX, חשב בטעות כי מדובר בלהקה הפסיכדלית THE SEEDS והחליט להדפיס את האי פי בישראל! תקליטון נדיר מאוד שנמצא ברשותי ושמספרו הקטלוגי הינו ISEP 2024 (בתמונה).

2.3.2007: הנה שני שירים מתוך התקליטון שאלי דיבר עליו, ותודה למתי ג'י ששלח לי אותם:

The Sea-ders – Thanks a lot.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sea-ders – Undecidedly.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

4.3.2007: זה ממש משמח שהפוסט הזה הפך לסוג של אירוע מתגלגל, ובכל פעם נחשף עוד פרט מסיפורה של הלהקה המעניינת הזאת. הקורא MODULO1000 קישר לדף באתר Popsike ובו פרטים על עותק של התקליטון הנ"ל שנמכר באיביי לפני קרוב לשלוש שנים. אז הוא נמכר בסופו של דבר בלא פחות מ-300$. הטקסט שצורף לדף המקורי באיביי, נותן מעט פרטים על חברי הלהקה וגם מפרט קצת בעניין הסיפור העקום של הדפסת התקליטון שלהם בישראל:

ISMAEIL from Jaffa, today 60s old, told me he was working at PAX label, the label released that ep in Israel only, told me he received the matrix records from England with label says "please release the new record of THE SEEDS ', the funny / tragic eror became an history in Israel recordings studio bible.
the eror never repeat on any other label, the record released in 100 copies (they could do 100/200/500/1000, so they choose the lowest quantity, after listening to that WIERD sound….
the man gave me two copies, one for me as the greatest collector in Israel, and one for you to give him some funds (6 children, u know) swore in God that only 20 left the label and the rest were distroyed
in the past there were only 5 copies on Ebay, if i remember well, all of them arrived to the people who were involve in the making of it, producer from England and member from the original band.
the ep is PAX ISEP 2024, 1967. tracks are UNDECIDEDLY, CAUSE I DO CARE, THANX A LOT, BETTER, LOVED, all sung in English. beat/ garage/ psychedelic, it is MONO
Until today i can't tell if they were Jewish or Arabs from Lebanon:RAY HADDAD was the bass man and vocals, wrote songs, AL AZOURI sung, played the cool dark guitar and composed trax, JOEY did the rythm guitar and vocals, ZAD was the drummer.

item is in great condition, EX for cover, MINT, UNPLAYED VINYL

שוק בצלאל

26 בינואר, 2007

בבלוגו המצוין זכרונות מעוצבים מחדש תהה השבוע גבי טרטקובסקי אם לא הגיע הזמן להקים היכל תהילה למוזיקה הישראלית, בדמות ההיכל האמריקאי שפועל בקליבלנד מאז אמצע שנות ה-80. זה רעיון יפה, אני חושב. ראוי שיהיה לזמר העברי, לא רק לרוק, מוזיאון ראוי לשמו. גם אם ברור שמוסד כזה יעורר ויכוחים אינסופיים על מה ישראלי ומה לא, ומי מיוצג יותר או פחות מדי, ולמה זה נשאר בחוץ ולמה ההוא שיש לו קומבינות בועדה נכנס למרות שלא מגיע לו, ושאר מיני שטויות שאנחנו כבר רגילים אליהן כאן. אז מה, טוב שיתווכחו. חברה מתעצבת זקוקה למקום שבו היא יכולה לנהל את הויכוח על הגדרת תרבותה. אולי, אני מרשה לעצמי פינטוז פראי, ישכון שם מכון מחקר קטן, ויערכו טקסים שנתיים שבהם יתנו כבוד לאלה שבאמת מגיע להם. נו, שיהיו לכולנו חלומות מתוקים כאלה כל לילה.

בצלאל יונגרייז ב-67 על עטיפת אלבום הסולו שלו (קליק להגדלה)אהבתי גם את ההצעה של גבי לכלול את בצלאל יונגרייז בין אלה שיוכנסו אחר כבוד להיכל התהילה הישראלי, הדימיוני בשלב זה. כי אם יש מישהו שבאמת עשה פה רוק'נ'רול כשהכל מסביב עוד היה רק חול וביצות, זה הוא. יתכן שהיו עוד כמה להקות רוק בודדות בישראל כבר בתחילת שנות ה-60, אבל לבצלאל יונגרייז וההדים שמור הכבוד להיות הראשונים שגם הקליטו להיט רוק ישראלי, ובעברית. זה היה ב-63 עם "הו ילדונת". רוקנ'רול פשוט וישיר, הכי בסיסי שאפשר, אבל יוצא דופן גם לעומת דברים שנעשו בישראל בשנים מאוחרות יותר. להקות הקצב, שהתחילו לפעול ברצינות בערך שנתיים אחר כך, כבר שאבו השראה מהביטלס והרוק הבריטי, ובהכללה די גסה אפשר לומר שבעקבותיהן לרוק שלנו היתה תמיד איזו הטיה בריטית. אבל "הו ילדונת" עוד היה מחובר לרוק האמריקאי של שנות ה-50, ונשען יותר על צ'ק ברי מאשר על לנון ומקרתני. זה כיוון שלא היו רבים שהלכו בו ברוק הישראלי, שנברא בעצם כבר בשנים שאחרי הביטלמניה. מהשמות הגדולים של דור המייסדים אולי רק סנדרסון, שספג את מהפכת הרוק ממקור ראשון כשחי כנער בארה"ב, חקר את האזורים האלה. גם גרי אקשטיין, במידה מסויימת.

יואב קוטנר גאל את בצלאל "צל" יונגרייז משכחה מוחלטת ב-98', כשכיבד אותו בזכות לפתוח את הפרק הראשון של סוף עונת התפוזים (צפו בו בקונכיה, באדיבות פרנק), הסדרה הדוקומנטרית המצוינת שלו על תולדות הרוק הישראלי. ברגע מלא קסם, יונגרייז נראה שם עומד בסלון ביתו ונותן ביצוע נרגש להו ילדונת, להיטו הנושן. באותה שנה השיר נכנס גם לאוסף המונומנטלי גדלנו יחד, ומקומו בתמונה הקבוצתית של חלוצי הרוק המקומיים הובטח. החלק שלו בסיפור המקובל של תולדות המוזיקה הישראלית הסתיים, אבל זה לא אומר שבצלאל יונגרייז הפסיק לעשות מוזיקה.

הסברס - הרכב ראשון. מימין ובכיוון השעון: מייק גלייטר, בצלאל יונגרייז, עזרא זהבי, ג'ף סמולי (קליק להגדלה)זמן קצר אחרי "הו ילדונת", שדווקא הצליח לא רע, יונגרייז פירק את "ההדים" ונסע ללמוד באמריקה. בזמן שלמד כימיה בקווינז קולג' בניו-יורק, הוא הקים להקה חדשה, הסברס, עם שני ישראלים נוספים: עזרא זהבי בתופים ושירה, ומיכאל גלייטר בגיטרת קצב ושירה. החבר הרביעי בהרכב היה נגן בס אמריקאי, ג'ף סמולי. הלהקה בילתה כשנתיים בהופעות בכל מיני מקומות של ישראלים וגם הקליטה שלושה אלבומי רוק בעברית ובאנגלית בלייבל Tikva records, שהוא, כמו שתראו מיד, סיפור בפני עצמו.

כשמשתמע משמו, Tikva היה לייבל של מוזיקה יהודית. בעיקר חסידית, חזנות ושירים ביידיש, אבל גם שירי עם ישראליים. אם לא שמעתם עליו מעולם, זה לא מקרה. כבר כמה שנים, מאז שנתקלתי בתקליטים האלה של בצלאל יונגרייז ב"תקווה", שאני מנסה למצוא איזה שבב של מידע על הלייבל הזה, וכלום. והנה עכשיו בזמן הכנת הפוסט, מצאתי את האתר הזה של בחור בשם רון אורנשטיין, ששופך קצת אור על הסיפור (ומצרף, אלוהים יודע מאיפה, קטלוג כמעט שלם של כל תקליטי החברה). הרבה חברות תקליטים קיקיוניות פעלו בתקופה ההיא, אבל בגלל שוק האספנות העכשווי, המסחר העירני בתקליטים והאינטרנט, בדרך כלל אפשר בבירור קצר למצוא מידע כלשהו על הלייבל ותולדותיו. נדיר למצוא חברה שנעלמה כך בלי להותיר זכר. נותר רק לדלות מה שאפשר מתוך המידע המועט על עטיפות התקליטים. כמו פעם.

משרדי הלייבל אפוף המסתורין שכנו בניו יורק, בברודווי מס' 1650. לא רחוק מהבריל בילדינג המפורסם (ברודווי 1619), שהיה מרכז גדול של פעילות בתחום פסי הייצור של הפופ של התקופה. עשרות לייבלים מתמחים הפיקו אז בסיטונות תקליטים זולים לאמנים אלמוניים, בכל ז'אנר אפשרי. Tikva היתה כנראה עוד חברת תקליטים קטנה כזו, שהתמחתה בהפקת תקליטי נישה לשוק היהודי ולישראלים לשעבר. משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70 הופקו בה כ-150 תקליטים, ובהם גם תקליטים בודדים לאמנים ישראליים כמו המלחין והפסנתרן נחום נרדי וסנדק הזמר המזרחי ג'ו עמר. מה לחברת תקליטים שמוציאה תקליטים ביידיש ולגיטרות חשמליות? איך התגלגלו לשם חלוץ הרוק הישראלי ולהקתו? ומיהו בכלל אותו אלן ב. ג'ייקובס ששמו מתנוסס על עטיפות התקליטים, לאן הוא נעלם, והאם היה קיים אדם בשם זה או שמדובר באמת במסווה שנועד להתחמק מתשלום תמלוגים, כמו שמניח אורנשטיין? כל השאלות האלה נותרות בינתיים ללא מענה.

הסברס בהרכב השני: מימין למעלה ובכיוון השעון: משה כצבורג, מייק גלייטר, בצלאל יונגרייז, שמואל גרין (קליק להגדלה)רוק'נרול באמת לא היה חלק מהתפריט הרגיל של Tikva, אבל ב-1967-68 בצלאל והסברס הקליטו שם לא פחות משלושה אלבומים. הראשון והמעניין מכולם, Jerusalem of gold היה מיש-מש מוזר בין קאברים לשירים ישראליים כמו ירושלים של זהב, שיר הפלאפל (במקור של רביעיית איילון, אם כי רבים מכירים אותו כשיר של ניסים גרמה, שחידש אותו בשנות ה-80), זמר נודד וערב של שושנים (אגב, בעיבוד דומה באופן חשוד לזה שהקליט זמן מה קודם לכן אריק איינשטיין בתקליטון שלו עם האיינשטיינים), שירי עם טורקיים ומקסיקניים, וגם שניים מקוריים, שהם אלה שמצורפים כאן במורד הפוסט הזה – ביצוע מחודש להו ילדונת, הלהיט של ההדים שכתב יהודה כרמל, וקטע רוק נוסף בעברית – Amer israeli boogie woogie עליו נכתב על עטיפת התקליט שמקורו "עממי". באותה שנה יונגרייז הקליט גם אלבום כסולן – Folk Rock Israeli Style, ובו, לצד גרסאות ללהיטי פוסט ששת הימים כמו נאצר מחכה לרבין, שארם א-שייך ובאנו למילואים, שני שירים מקוריים נוספים – All the time ו-Will you be mine. לבסוף, הקליט עם הרכב חדש של הסברס אלבום שלישי, בחציו אינסטרומנטלי, ובו כבר לא הופיעו שירים ישראליים או מקוריים אלא רק קאברים לשירים אמריקאיים.

לשלושת התקליטים של בצלאל והסברס בתקווה רקורדז לא היה המשך. בתחילת שנות ה-70 הלייבל התפוגג. יונגרייז עצמו עשה הסבה מקצועית לרפואת שיניים ובילה את רוב השנים מאז בארה"ב. אבל לסיפורינו הפעם דווקא יש סוף טוב. יונגרייז, ששב ארצה בסוף שנות ה-90, נהנה מהכרה מחודשת בעקבות "סוף עונת התפוזים" והגאולה של "הו ילדונת". בקיץ האחרון אפילו שב להופיע עם להקת ליווי חדשה שהוכתרה לצורך העניין כ"ההדים". שככה יהיה לי טוב, יש גם תמונות.

The Sabras – Ho Yaldonet.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sabras – Amer Israeli Boogie Woogie.mp3

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Sabras, Jerusalem of Gold, 1967
לייבל: Tikva Records
מס. סידורי: T122
פורמט: LP
מיקס: מונו
נגנים: בצלאל יונגרייז (גיטרה מובילה, שירה), עזרא זהבי (תופים, שירה), מיכאל גלייטר (גיטרת קצב), ג'ף סמולי (בס).
מפיק: אלן ב. ג'ייקובס