נכון שהחומרים שלו באלבומים האחרונים הם לא בדיוק “שבלול”, “סע לאט”, “שביר” או אפילו “יש בי אהבה” (אלבום לא רע בכלל, אגב), אבל אני חושב שעצם ההתמדה של אמן בגיל 68 שמוציא כל שנה (!) אלבום חדש לגמרי, שמשתף פעולה עם יוצרים, שמקליט בלי הפסקה וגם אם לא מופיע מקפיד להישאר בשטח זה דבר שראוי להערכה.

אני בהחלט מסכים שבשנות האלפיים הוא לא הוציא חומרים יותר מדי מהפכניים ומדהימים אבל השאלה שלי היא - הוא באמת צריך?? אמן במעמדו, שעבר כמעט הכל ושינה את המוסיקה הישראלית חייב משהו למישהו?
למרות ההסכמה שלי על איכות החומרים שלו, יש לי הערכה רבה על הנמרצות של אריק איינשטיין להמשיך וליצור באופן קבוע, וזאת לעומת אמנים בגילו וצעירים ממנו (שלום חנוך, לדוגמה, הוציא אלבום חדש ב2003, ומאז הוציא רק אלבומי הופעות ואוספים…)

ועוד משהו:
אני תומך בהוצאות מחודשות של אלבומי איינשטיין מהסבנטיז עם בונוסים נדירים, הקלטות מהופעות וכו’…אני הייתי קונה עכשיו רימסטרים של “בדשא אצל אביגדור”, “סע לאט”, “האהבה פנים רבות לה”, “פלסטלינה” וכן הלאה

בבקשה תעשה כתבה על דני בן ישראל (אולי יש לך עוד חומרים שלו? אין איזה בוטלג חנטריש ושש שישיות?)

ירונימוס

כן, אני מודע לחשיבות של שבלול ופלסטלינה ופוזי וכל השאר, אבל מה לעשות, הוא היחיד שעושה לי את זה ובענק.

הגיטרות המופלאות של קריו (תקשיבו לליווי הבלתי יאמן ב”עיניים גדולות”, “הזמן הכפרי” ובכל שיר אחר), הקול של אריק במיטבו, הלחנים המופלאים של גבריאלוב והטקסטים של כל מי שהוזכר מעלה, יוצרים את ה-אלבום של אריק ואולי אחד האלבומים הגדולים בזמר העברי.