אומרים שהממסד התעלם מלהקות הקצב בסוף שנות ה-60, אבל כנראה שזה לא מדויק. הנה, ב-1970 שידרה הטלוויזיה (אז היתה רק "טלוויזיה") ספיישל להקות קצב חד-פעמי באורך 40 דקות תחת הכותרת "פופ", עם שלושת הלהקות שהובילו את הסצנה: הצ'רצ'ילים, האריות, ועוזי והסגנונות. עכשיו, צריך לומר שבשלב הזה – אחרי "פוזי" ובמקביל ל"לול" – היתה בתקשורת פתיחות גדולה יותר למוזיקה חדשה ממה שנהוג לחשוב. הסצנה קיבלה יחס בעיתונות היומית, והיו עוד הופעות של להקות בתכניות טלוויזיה שונות. אבל נדמה לי שהסרט הזה קצת יוצא דופן, כי את הלהקות ההן, כמו את כל האחרות שמופיעות בתכנית, ניהלו המיליארדר-לעתיד ובסיסט האריות בעברו חיים סבן ושותפו יהודה טלית, שגם הפיקו את התכנית. מה שכמובן מסתדר נהדר עם סבן כמו שאנחנו מכירים אותו היום: האיש עשה זהב מהפאואר ריינג'רס, הגיוני שכאמרגן של להקות רוק בסבנטיז הוא סידר לכל הלהקות במשרד שלו שואו-קייס מול פני האומה כולה, עם רייטינג חלומי ובצנטרום של המיינסטרים. הגיוני לגמרי.
הבמאי של הספיישל הנ"ל היה מנהיג קבוצת העין השלישית, ז'אק קתמור. שנה קודם לכן הוא ביים את "מקרה אישה" – סרט שהאלבום הראשון של הצ'רצ'ילים הוא בחלקו פסקול שלו – אז הבחירה בו לביים את "פופ" נראית טבעית. כמו במקרה של "מקרה אישה", גם פה התוצאה נראית היום קצת כמו קלישאת סיקסטיז, ובכל זאת יש בה כמה הברקות יפות. מכמה מהן – הצלליות של חברי האריות ב-Ive got Sunshine, עוזי והסגנונות בפארק הירקון – אפשר להתרשם בפרק הראשון של "סוף עונת התפוזים", הסדרה של יואב קוטנר על תולדות הרוק הישראלי (אפרופו זה, מתי נראה כבר די.וי.די של הסדרה הזאת?). בצד המוזיקה, יש פה קליפים (בפלייבק, למצער) לגירסה של הצ'רצ'ילים ל-She's a woman של הביטלס, ל-Friends של עוזי והסגנונות, לאריות עם "את לא טובה" ועוד כמה. יש גם קטע ארוך בהופעה של "הקוקטיילים", עם זמר שחור (רוי יאנג, שחי ומופיע בישראל עד היום, ותודה לנועם רפפורט על הזיהוי), שנותן את כל השטיקים של זמרי הסול של אז, וגם הפתעה אחת מעניינת מאוד: ביצוע בעברית של הצ'רצ'ילים ל"אחינועם לא יודעת" – שיר שהופיע במקור באנגלית, באלבום שלהם, ורק אח"כ הוקלט בעברית ל"פוזי" של איינשטיין, בתרגום של יהונתן גפן.  בסיום נראים חברי כל הלהקות ביחד, יושבים בחוף של תל אביב ושרים המנון היפי ברוח התקופה.
לא ברור כמה פעמים שידרו את זה. מה שבטוח זה שבשביל רוב מי שמתעניין בנישה הזאת של הרוק הישראלי, הסרט הזה היה אבוד במשך הרבה שנים. בשידורי הלילה של רוממה הוא לא צץ מעולם (הניחוש שלי הוא שבגלל שזאת הפקה חיצונית ולערוץ 1 אין זכויות שידור). ואולם, החיים מלאים בהפתעות: לאחרונה התגלגל אלי די.וי.די צרוב של הסרט המלא. תכף אשתף אתכם בשני קטעים משובחים במיוחד מתוכו. אבל קודם, הנה שורה תחתונה אחת מהצפייה: הדבר הזה חייב לצאת על די.וי.די. לא יודע אם לטלית יש מזה עותק, לא יודע אם זה יכסה את ההשקעה, לא יודע איך יסתדרו. שיסתדרו. מדובר בתיעוד הוויזואלי הכי רציני שקיים לסצנה שקשה לערער על המקום שלה בסיפור של המוזיקה בארץ. פשוט אסור שזה ישכב בארכיון של ערוץ 1.

דורון והסול-מן, שלי את. "עוזי נבון", תוריד את המשקפיים המגוחכים האלה ותצדיע לאורגינל. תודה ליואב קוטנר על זיהוי הלהקה והסולן. לא היה לי מושג מי אלה והאמת שעדיין אין לי. אבל השיר חזק. כמו כן, היו חתיכות בתל אביב בסבנטיז.

העכבישים, Cool it. עם המתופף ג'ון בנקס מהמרסיביטס. "כנראה המוזיקאי היחיד בעולם שניגן גם עם הביטלס וגם עם בועז שרעבי", כמו שקרא לו רזי בן עזר. עוד על העכבישים בפוסט הראשון של זה מסתובב.

עדכון: הנה כתבה קצרה על הפקת הסרט מתוך גיליון מס' 24 של "להיטון", באדיבות מועדון הרוק הישראלי:

ועוד לדברי אדון מועדון, הסרט השני, שקוטנר הזכיר פה בתגובות, נקרא "פופ סטאר" ושודר כעבור שנה, בנובמבר 1971. גם אותו ביים ז'אק קתמור אבל המפיק היה דוד גרינברג ולא סבן וטלית. ככל הידוע, הסרט הזה נמצא רק בארכיון ערוץ 1.

איזה כיף, הא? תירשמו למיילינג ליסט של זה מסתובב ויהיה כיף עוד פעם. לא יודע מתי. פעם.

כשאמן בן זמננו מחפש השראה במקורות שקשורים אפילו באופן עקיף לדת, ישר מסתכלים איפה הכיפה, אבל פעם היו יחסי גומלין בריאים יותר בין הפופ הישראלי למסורת. אצל הלהקות הצבאיות העיסוק בנושאים תנ"כיים היה די נפוץ, וגם בפסטיבל הזמר החסידי הופיעו זמרים וזמרות חילוניים. אמנם זה אירוע מסחרי חילוני לגמרי – מין קונטרה אשכנזית לפסטיבל המזרחי, שגם הוא נשא אופי די מסורתי – אבל עצם זה שאירוע כזה משך מצד אחד מבצעים חילוניים כמו רותי נבון, צביקה פיק, יגאל בשן, אילן ואילנית, השלושרים וגם הרכבים נשיים לגמרי כמו סקסטה , ומצד שני קהל דתי, אומר משהו על הסובלנות ההדדית היחסית של הזמן ההוא. מה שעולה די בבירור גם מהשכיחות היחסית של שירים מהתקופה שנשענים על סיפורי התנ"ך או על טקסטים מהתפילה, רבים מהם להיטים גדולים. הנה רק כמה מהם: "הגר" ושבת המלכה של אריק איינשטיין; אבשלום ו"בואי כלה" של מוטי פליישר, אוריה החיתי של שולה חן; אדון עולם בגירסת אלברשטיין-גורן-חן הפסיכדלית משהו, איזבל של הח"כ לעתיד עקיבא נוף (פה בלינק בתוספת קליפ אנימציה קצרצר של דודו גבע), נח של מתי כספי; הפרידה מתיבת נח של חוה אלברשטיין (ובעצם גם של כספי, שהלחין); אני אוהב אותך לאה של צביקה פיק, ואפילו הדבר המגניב מאוד הזה של יגאל בשן.

איפשהו בשנות ה-80 התקררו היחסים בין הפופ ליהדות, ומי שרוצה לקשור את זה לקיטוב חברתי גובר, שיקשור. לטעמי סיבה לא פחותה היא דווקא הרוק, והשתלטות הכתיבה האישית על המרחב הפופי הארצישראלי. שירי התנ"ך הלכו ביחד עם שירי התותחים כי גם הם כנראה נתפסו כסוג של תרבות מגויסת. רק שבמקרה הזה אנחנו הפסדנו עולם תוכן עשיר שמזמין אינטראקציה עם התרבות הפופולרית ומעשיר אותה. ועכשיו בהנחה שביססנו את העניין הזה, ולרגל פסטיבל שלמה ארצי שהתרגש עלינו לאחרונה, בואו נעשה אתנחתא עם שתי דוגמאות נאה במיוחד מגנזכי הוד ארציותו: שני שירים אבודים מהתקליטון הראשון שלו, זה עם "פתאום עכשיו פתאום היום", משנת 1970:

מקרה אלישע והנערים (מילים: יעקב שבתאי, לחן: בני נגרי)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

(הורדה)

גוליית (מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה ארצי)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

(הורדה)

הו כן, הארדקור.

אם חשבתם שכל ההקדמה הזאת מובילה לאיזה אלבום זמירות של פרחי מיאמי, תנוח דעתכם. האלבום היחיד של שלישיית היהלום השחור הוא ממש לא זה. מה שכן, ברגעים היפים שלו הוא בהחלט מסתובב באזורים האלה, ולמרות שהוא לגמרי נשכח, ולא ממש ידוע היום מחוץ למעגלי האספנים, יש בו לפחות שני שירים שעשויים להישמע לכם מוכרים. מביצועים אחרים. אבל אני מקדים את המאוחר. בואו נתחיל בלראות מה בעצם יש לנו כאן.

רוב מה שידוע על "היהלום השחור" מגיע מטקסט קצר שמופיע על צידה האחורי של עטיפת האלבום. חתום עליו אמנון רוברמן, הבעלים של אולפני "קולינור" שבהם נעשו ההקלטות, והוא, איך לומר, קצת מעורפל. מה שידוע זה שהסיפור מתחיל בסוף 1974, אז נפגשו שני היוצרים שבהרכב, ריצ'רד פרץ ואבנר צדוק, באמצעות מכר משותף שמוזכר רק בשמו הפרטי, דני, ובכינוי שדבק בו בצה"ל, "היהלום השחור". פרץ שעלה לארץ מאנגליה היה גיטריסט שבא מרקע של פופ וג'אז. ב-1966 הוא היה חבר בלהקה שליוותה תקופה קצרה את אריק איינשטיין, ה"איינשטיינים", ואת הגיטרה החשמלית שלו אפשר לשמוע במזל, הקאבר המשועשע ל-Do you want to know a secret של הביטלס, ובשלושת הקטעים האחרים בתקליטון שהותיר אחריו ההרכב ההוא. אגב, בדיי-ג'וב שלו פרץ בנה תפאורות עבור הטלוויזיה החינוכית (אז עוד קראו לה "הלימודית"), והרבה סטים של התוכניות הקלאסיות של החינוכית הם עבודות שלו.

אבנר צדוק היה מהנדס במשרד התקשורת. במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין בשיריון ונפצע, ובעודו מאושפז התפרסם גם כמלחין: שיר שלו, "לכה דודי" (מילים: נדב מדינה), הביא ב-1973 את יגאל בשן למקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי. שנה אחר כך הוא שוב השתתף בפסטיבל, הפעם עם שבת המלכה – לא השיר של איינשטיין – ששרה עפרה חזה, ולקח מקום שלישי. החיבור בינו לבין פרץ הוליד תערובת מעניינת מאוד בין פופ מערבי שנשען על פולק ורוק מתקדם (יש חליל!) ובין מוזיקה מזרחית-תימנית. על הנייר זה לא מאוד שונה מעוד שילובי מזרח ומערב מהתקופה, החל בצלילי הכרם וכלה בנסים סרוסי או ג'קי אלקיים, אבל פרץ וצדוק בכל זאת הביאו צבע קצת אחר. הצלע הנשית בהרכב היתה מירי מור, אותה גילה צדוק במקום עבודתו. אותה מירי מור (לפי מומה) שעשתה כמה שנים אחר כך קולות ב"חתונה לבנה", ואחר כך הצטרפה ללהקת הפסגות – אחת מלהקות האירועים הגדולות בארץ.

לפי מה שכתוב על התקליט השלושה השתפשפו בהופעות מול חיילים וגם הופיעו בחו"ל: ההסתדרות הציונית שלחה אותם לסיבוב בבריטניה לרגל יום העצמאות ה-29 של ישראל. בפועל, בלי מילואים ובלי שליחויות מעסקנים ציוניים, זאת לא היתה הצלחה. האלבום שהקליטו ב-76 (אבל יצא ב-77) לא מכר, מה שניכר גם היום במספר הנמוך של עותקים שלו שמסתובבים בשוק, וזמן קצר אחר כך הסיפור נגמר. יכול להיות שהסיבה לפלופ היא בחלקה האיכות הלא אחידה של השירים באלבום, שבולטת עוד יותר ממרחק השנים. אלה ששרדו טוב יותר הם השניים שצדוק הביא איתו מהפסטיבל המזרחי: "שבת המלכה" ו"לכה דודי", שסוגרים את שני צידי האלבום. מהקטעים של פרץ לא הכל מחזיק, אבל הוא מתגלה דווקא כמעבד מוזיקלי מצוין עם צליל עשיר ומגוון וחיבה מיוחדת לתפקידי מיתרים.

עכשיו הנה שתי אופציות לטעימה מהאלבום המעניין-גם-אם-לא-לכל-אורכו הזה. פה למטה שלושה מהיילייטס הבולטים להאזנה:

ערב של זכרונות, לטעמי הקטע הכי מרשים של פרץ כאן.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ושני האסים של צדוק:
שבת המלכה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לכה דודי

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ולמסתקרנים, האלבום המלא להורדה:
שלישיית היהלום השחור, 1977
ישראפון 505
סטריאו
עיבודים וניהול מוזיקלי: ריצ'רד פרץ
נגנים:
כינור ראשון: א. מרקובצקי
תופים: יוסי לוי, א. זהבי
בס: עמי פרנקל, שמוליק ארוך
חליל: שם טוב לוי, י. רוזנטל
גיטרות: ריצ'רד פרץ
קלידים: דודי רוזנטל

הוקלט באולפני קולינור, 1976
טכנאי הקלטה: דודי רוזנטל, דני ווב

טראקליסט:

צד א':
1. ערב של זכרונות (מילים ולחן: פרץ)
2. כינור הזהב (מילים: עודד לוי, לחן: פרץ)
3. תפילתי שמע (לוי, צדוק)
4. היהלום השחור (פרץ-לוי, פרץ)
5. חוף בודד (פרץ)
6. שבת המלכה (לוי, צדוק)

צד ב':
1. מקום קטן (ג. סער, צדוק)
2. מה יפית מולדת (לוי, פרץ)
3. רזי המדבר (לוי, צדוק)
4.לא עוד נאמר מאוחר (לוי, פרץ)
5. לומר שלום (פרץ)
6. לכה דודי (א. קורן, צדוק-נדב מדינה)